השליחות שלך בעולם
תמיד כשאני מדברת עם אנשים על ייעוד, שליחות אני מרגישה מהם תחושת אי נוחות. כזו המרמזת "אני? שליחות? אני סה"כ בא במטרה לסגור את החודש ולהנות קצת מהחיים בין לבין". מעטים האנשים שמכוונים לייעוד שלהם. מעטים הם אלו שחושבים שניתן לעסוק במשהו ביום יום שלנו ואשכרה לקבל מזה סיפוק ותחושת מיצוי עצמי. הרוב פשוט "עובדים"- כן, הדבר המעצבן הזה, שצריך לעשות כשמתבגרים ולוקחים אחריות. מה אם נרצה לעבוד בתחום שמעניין אותנו? שמפתח אותנו שכלית? שמעשיר אותנו מחשבתית וחושף אותנו לעולמות שלא הכרנו? מה אם פשוט נאהב את העבודה שלנו? אולי אפילו נרגיש סיפוק? נרגיש שאנחנו ממשים את היכולות שלנו? מה אם נקום עם חיוך כל בוקר סתם בגלל הידיעה שאנחנו עובדים בתחום שאנחנו אוהבים?
אז מה זה שליחות? איך מוצאים אותה? איך יודעים מה נרצה לעשות כל יום? איך יודעים מה גורם לנו לסיפוק? איך יודעים מה הכישרונות שאופייניים רק לנו? איך מוצאים את הדבר הזה שכל פעם מחדש בעת עשייתו מרגישים מין קסם כזה, סוג של התרגשות מיוחדת.
אז קודם כל, השליחות שלנו לא חייבת להתבטא בעבודה שלנו. היא יכולה להתבטא בחיי משפחה, חיי חברה, התנדבות, חיי זוגיות ועוד. אבל דבר אחד בטוח. הבסיס לשליחות צריך להיות הרצון לעשות טוב לאחר. להפוך את העולם למקום טוב יותר זו לא קלישאה. זו צריכה להיות המציאות של כל אחד מאתנו כל יום. אבל בבואנו למציאת השליחות שלנו, צריך לזכור שאע"פ שהשליחות שלנו כל כולה מרוכזת באחר ולא בנו, יש להתחשב בארגז כלים שקיבלנו בבואנו לעולם. במשאבים שיש ברשותנו לביצוע השליחות. אני לא מדברת על המישור החומרי אלא על הרוחני. כלומר- כל התכונות שמהם מורכב האופי שלנו לטוב ולרע. לדוגמא- אם אני מאוד יצירתית, אולי השליחות שלי היא להמציא פטנטים לאנשים מוגבלים שמתקשים בתפקוד יום יומי שישפרו את תפקודם. וכך לתכונות אחרות. גם את התכונות השליליות יש לקחת בחשבון, גם כדי להתחשב בהם ואולי גם כדי לעבוד עליהם למען שליחות מסוימת- במידה והן מפריעות לנו.
עכשיו כשהמילה "שליחות" כבר לא נשמעת כל כך מפוצצת, נחזור למציאת הכישרון שלנו. יש אנשים שמגיל צעיר יודעים מה הכישרונות שלהם. דואגים לטפח להם אותם מילדות ע"י חוגים, חיזוקים חיובים ותשומת לב חיובית על אותו כישרון. ומנגד ישנם אנשים שעדיין לא נחשפו לכישרונות של עצמם. לכל אדם יש כישרון. הוא לא חייב להיות משהו פיזי. זו יכולה להיות כריזמטיות סוחפת או מנהיגות. או למשל היכולה להקשיב ולהכיל את הסביבה. וזה גם יכול להיות כישרון כמו- אומנות, מוזיקליות וכד'. לאחר שמוצאים את הכישרון הרבה יותר קל לבנות את המסלול לשליחות שלנו.
מעטים האנשים שמצליחים לשלב את הכישרון שלהם בעשייה יומיומית תוך תרומה לסביבה. כך למשל, במקום להיות אמנית מצליחה ומפורסמת, תוכלי להיות מרפאה באומנות. כך, במקום להיות נגנית מצליחה, תוכלי לרפא אנשים באמצעות המוזיקה שלך. מה ההבדל בין השניים? המקום ממנו מגיעים. כשתציירי כדי למכור- את תזכרי שאת חייבת שהציור ימכר. כשתעבדי כמרפאה באומנות תוכלי לתת מהדמיון והכישרון שלך בלי מעצור תוך כדי שאת תורמת לאחר.
אסור לנו לשכוח שכדאי שהדבר יגרום לנו לסיפוק. יש אדם שיחוש סיפוק לאחר שיעביר הרצאה טובה עם מסרים חיוביים. ויש אדם שיחוש סיפוק אחרי שיכין מנות אוכל למשפחות נזקקות. לכן, לא תמיד קל למצוא את התחום שישלב את כל הדברים הללו. חוץ מזה, אם לא נצליח לשלב בין כישרון לבין תרומה, תמיד אפשר לעשות הפרדה. לעבוד בעבודה שבה אנו נותנים דרור לכישרון שלנו, ולתרום לקהילה בשעות הפנויות לנו.
אבל, מה שהכי חשוב לי שתזכרו. אתם לא "סתם פה כדי לסגור את החודש". אתם חלק ממשהו הרבה יותר גדול, עוצמתי. יש לכם את היכולת להפוך את העולם למקום טוב יותר. או פחות טוב. הבחירה בידיים שלכם.
תגובות (2)
ולמה את חושבת בכלל שיש כזה דבר ייעוד?
ככה אני מאמינה. זה מבוסס גם על אמונה דתית וגם על אמונה שאני חלק ממשהו גדול יותר, חלק מהכלל