לא מאמין באהבה (חובה קריאה!! מרגש!!)

"אני לא מאמין באהבה" הוא אמר לי.
"מה זאת אומרת?למה?" שאלתי.
"סתם ככה, בלי סיבה מיוחדת. אני פשוט לא חושב שאהבה אפשרית וקיימת." אמר לי.
תמיד ידעתי שהוא רודף שמלות ולא טוב עם מחויבות, אבל לא שיערתי שעד כדי כך. עמוק בפנים ידעתי שאני מאוהבת בו, היום אני יודעת את זה כבר בוודאות. הוא החלום של כל אישה- חתיך, כריזמטי, חכם ומצחיק. אז לפני חודשיים, כשהוא אמר לי שהוא לא מאמין באהבה משהו בתוכי נשבר, והרגשתי תחושת ריקנות הרבה מאוד זמן. לא סיפרתי לו את זה והמשכנו להיות חברים. אנחנו עובדים באותה עבודה שמאלצת אותנו להיות ביחד הרבה זמן, ולכן בילינו הרבה ביחד וכל יום התאהבתי בו יותר ויותר. באיזה שהוא שלב הרגשתי ממש דחויה בחברתו והתחלתי להתרחק מימנו. אחרי תקופה מסוימת הוא שם לב שאני מתרחקת מימנו והוא ניגש לדבר איתי.
"היי, קרה משהו?" שאל.
"לא, למה?" עניתי.
"אני שם לב שאת מתרחקת מימני, את כועסת עליי?" שאל.
"לא מה פתאום, אני רק צריכה קצת מרחב." אמרתי.
"למה? משהו קרה?" שאל.
לא יכולתי להסתיר את זה מימנו יותר, רציתי פשוט לשפוך את זה כבר ומה שיהיה יהיה.
"כן האמת שכן. תשמע, אני יודעת שאתה לא מאמין באהבה וכל זה, אבל יש לי רגשות מאוד חזקים כלפייך. ואני מרגישה דחויה כשאני לידך, זאת לא אשמתך אני פשוט צריכה קצת זמן ומרחב." שפכתי בפניו.
"את אוהבת אותי?" הוא שאל.
לא ידעתי מה לענות, מצד אחד רציתי לספר לו אך מצד שני חששתי.
"כן, אבל אני לא רוצה שעכשיו תתחיל להתנהג מוזר לידי או תנתק איתי את הקשר. אני מבינה שאתה לא אוהב אותי גם ואני מכבדת את זה, ככה העולם העובד." עניתי ונדהמתי מהתשובה של עצמי.
הוא הסתכל עליי כמה רגעים ואז אמר: "אני צריך לספר לך משהו. התאהבתי פעם במישהי." הוא אמר. "תספר" אמרתי.
"הייתה פעם אישה מאוד מיוחדת, יפה וחכמה. אף פעם לא הייתי מנחש שאני אתאהב בה, אבל זה קרה. ולקח לי הרבה מאוד זמן להבין את זה, יותר מדי זמן. אחרי שכבר הבנתי את זה, הבנתי שאני לא מספיק טוב בשבילה ושאני צריך לתת לה ללכת. גרמתי לה לחשוב שאני לא רוצה אותה, ואחרי זה במשך כל לילה חלמתי עליה, חלמתי שהראש שלה מונח על החזה שלי ואני משחק עם השיער שלה ואנחנו צוחקים ומדברים, חלמתי על כל המקומות שהייתי יכול לקחת אותה אליהם. התחרטתי על זה שדחיתי אותה וגרמתי לה לחשוב שאני לא רוצה אותה, ועכשיו אני ממש רוצה וצריך אותה ומאוהב בה בטירוף ואני אף פעם לא ייתן לה ללכת." סיפר.
"עכשיו? אתה מאוהב בה גם עכשיו? אני ממש מקנאה בה." אמרתי והרגשתי שעוד חלק בלב שלי נשבר.
הוא צחק, אז שאלתי אותו על סף דמעות: "למה אתה צוחק?"
"כי את מקנאה בעצמך." ענה לי.
לפני שהספקתי לקלוט שהוא מדבר עליי הוא נישק אותי והרגשתי כאילו הוא תיקן לי את כל החלקים השבורים בלב. "אני אוהב אותך כל כך ואני מצטער על הכל!" אמר, "אני אוהבת אותך גם!" אמרתי.
היום, אנחנו נשואים+2 באושר ועושר, והוא אבא ובעל מדהים והכי טוב שאי פעם יכולתי לבקש! אז תעשו טובה לעצמכם, ותחכו. אל תמהרו לאהוב, כי האהבה מגיעה במקומות הכי לא צפויים.