לא ככה הבטחת – יום הזיכרון
אהובי,
הבטחת לי שתחזור,
אולם חזרת,
אבל לא ככה הבטחת.
אמרת שתחזור,
בחיבוק כל כך גדול,
אחד כזה מוחץ ועוצר נשימה,
שדמעות יעמדו בעיני רק מההרגשה.
אמרת שתחזור בעיניים נוצצות,
ונשיקה אוהבת,
שיעלימו כל חודש מאז לכתך,
עד שלעולם לא אזכור שדבר כזה קרה.
(אהובי,
הבטחת לי שתחזור,
אולם חזרת,
אבל לא ככה הבטחת).
הבטחת לי שתחזור,
ותשא את הדגל בגאווה,
אולם חזרת,
אבל כשהדגל עוטף את גופך.
הבטחת לי חיבוק,
מוחץ, מעלה דמעות ועוצר נשימה,
וקיימת את זה כשהצלעות קרסו על ליבי
והעניקו לי את החיבוק הגדול שהעלה דמעות לעיני רק מההרגשה.
עכשיו אני רק מחכה להבטחה האחרונה,
שבה אני אשכח כל רגע מלכתך,
להבטחה שבה,
לא אזכור שדבר כזה קרה.
(אהובי,
הבטחת לי שתחזור,
אולם חזרת,
אבל לא ככה הבטחת).
תגובות (0)