כפר כלי הנגינה (פרק 2)
ביום אחד, יום יפה, השמיים היו כחולים והעננים היו לבנים והשמש היתה חמה.
כינור וחלילה קמו בבוקר. אכלו ברגים ולקינוח – מברג.
הם אמרו אחד לשני ״אולי נלך לטיול קצר״?
״כן. אולי״ הם ענו אחד לשני.
ואז – הם הלכו לטיול
הם פגשו שם את כל כלי הנגינה. את התוף שוקי שהגיע בפרק הראשון. הם פגשו גם חלילית קטנה ועדינה שקראו לה מרמלדה. הם שמחו מאוד לראות את גברת חלילית כי הם לא פגשו אותה מזמן.
הם אמרו לה ״שלום יקירה״
היא ענתה ״אולי אפשר להצטרף לטיול שלכם?״
״כן, את יכולה לבוא איתנו" הם אמרו בלי לחשוב הרבה
ואז שלושתם הלכו לבקר את אדון צ׳מבלו. הם מצאו אותו ליד ביתו ברחוב לה-לה-לה. הוא ישב על ספסל קטן שהיה שם שם הוא אכל בינתיים בורג לא חלוד שמצא במקרה בכיס המעיל שלו.
״בתאבון רב״ אמרה חלילית וניגשה אליו וליטפה לו את הקלידים.
צ׳מבלי שמח מאוד לראות את גברת חלילית. והכינור אמר ״רוצה להצטרף לטיול שלנו צ׳מבלו זעיר?״. הצ׳מבלו אמר ״בשמחההה..״ ולא הציע להם בורג לקינוח.
חלילית, צ׳מבלו, חליל וכינור המשיכו בטיול הנחמד שלהם. הם הגיעו למקום נסתר בין העצים. הם הגיעו למקום הזה כי הם שמעו מוזיקה מגיעה משם. הם הכירו את הכלי שניגן. זה היה לא אחר מאשר הפסנתר שחבש מסיכה רעה (!). כי זה היה מקום רע ונסתר. הפסנתר היה רע!
הוא הבחין בהם שהם רגזו עליו ואז הכינור אמר ״עכשיו אתה צריך ללמוד לקח. פסנתר קטן ושובב״
הפסנתר ברח לתוך מחבוא בין העצים וארבעת כלי הנגינה צהלו וחזרו לספר לכל כפר כלי הנגינה על המקרה המוזר.
המשך בפרק הבא..
תגובות (0)