מגע

כשהיא ראתה איך הוא מביט בה היא נרתעה, במעמקי נפשה התעורר אותו הפחד, שבו לא האמינה. הפחד שהגוף שלה מספיק גדל, הפחד שהגוף שלה יפה מספיק. היא הסיטה מבט, מחפש במה לבהות. אבל הם די הרבה, ידידים של ידיד. והידידים האלו הסתכלו עליה ברכושניות, ואולי אף מעבר לכך. היא ניסתה להתעלם, וידיה חיבקו את גופה בחוסר נוחות.
בשבילם זה בסדר, היא הבינה לפתע. הם חושבים שמבטים כאלה, כאלה מילים… הם חושבים שזה אמור לגרום לה לרצות מגע, לרצות את המגע שלהם. אבל היא פוחדת מאוד, אבל זה הופך רק לחששות והיא מתרחקת, עד שהם שוכחים שהיא שם. עיניה נעצמות והיא נזכרת בפעם הראשונה שזה קרה.
"טוב, אני חייבת ללכת." והיא הלכה, והם צפו בה שנייה אחת, וחזרו לעיסוקיהם.