תם ולא נשלם – פרק 19

-פרק 19-

יום ראשון הגיע כהרגלו קמתי והתחלתי להתארגן לבית הספר. לבשתי טייץ אפור שמאחורי הברכיים יש רשת כזו, חולצה שחורה קצרה של בית ספר ונעלי ספורט שחורות אפורות. ירדתי למטה, אכלתי את מה שאמא שלי הכינה לנו ומילאתי לי בקבוק מים. אמא שלי הורידה אותי ואת עומר בבית הספר ונסעה לעבודה. אין כמו לפתוח את יום ראשון באיזה ריצת אלפיים. המורה לספורט לקחה אותנו למסלול שרצים בו. הנחנו את התיקים והתחלנו לרוץ. הגעתי בין הראשונים. נעמדתי ליד התיק שלי כשידיי על ברכיי ואני מתנשפת לאחר שהמורה אמרה לי כמה עשיתי. אחרי שהסדרתי את הנשימה עשיתי כמה מתיחות שאני לא אתפס. הצטלמתי כשאני נשענת על מקום ישיבה כזה. 'לפתוח את השבוע עם ריצת אלפיים. פאן.' כתבתי והעלתי לסנאפ. שאר היום עבר סבבה. בהפסקה השנייה אבא שלי שלח לי הודעה 'מתי את מסיימת היום?' עניתי לו 'שלוש ועשרה' ואז היה שקט. דממה. את שלושת השעות שנשארו לי העברתי בלחשוב מה אבא שלי רצה. חזרתי הבייתה ברגל. כשהגעתי הבייתה אבא שלי היה בבית והוא בדרכ לא חוזר כל כך מוקדם.
"תתקלחי ותרדי למטה" אבא שלי אמר לי. עליתי למעלה נכנסתי להתקלח וכשסיימתי לבשתי חולצה קצרה רופפת לבנה, טייץ שחור רגיל ואספתי את שיערי הרטוב לקוקו גבוה.
"שימי נעליים והולכים" אמר עומד בדלת מחכה לי. שמתי את כפכפי הוויאנס הלבנות שלי וירדתי לאוטו ששם חיכה לי אבא.
"מה? לאן נוסעים?" שאלתי כשהוא התחיל לנסוע
"את תראי. זו הפתעה" אמר. אחרי נסיעה של עשרים דקות הגענו למגרש חנייה של מכירת מכוניות.
"אבא?" שאלתי והוא פשוט התקדם לכיוון איש המכירות
"הכנת את מה שביקשתי ממך?" אבא שלי שאל והמוכר הנהן. הוא הוביל אותנו לתוך המוסך. ועצרנו ליד Q7 אאודי לבנה. האוטו שאני חולמת עליו
"מה?" שאלתי בהתרגשות
"כמתנה ליום הולדת שלך, אני ואמא מוכנים לשלם לך חלק יחסית גדול מהמחיר של האוטו הזה בתנאי שאת משלימה את מה שחסר" אבא שלי אמר בחיוך
"ברוררר" אמרתי בשמחה וקפצתי על אבא שלי בחיבוק
"אז שנעבור למשרד?" המוכר שאל.
"איזו שאלה" אמרתי בחיוך והלכנו אחריו למשרד. אחרי שסידרנו את הסדרי התשלום הוא נתן לנו את המפתחות.
"מתחרים מי מגיע ראשון הביתה?" שאלתי את אבא משחקת מולו עם המפתחות
"כן אבל תזהרי שלא תעשי כלום לאוטו" אבא אמר מזהיר אותי, הנהנתי כמו ילדה טובה והלכתי לאיפה שהאוטו היה. הגעתי הבייתה אחרי אבא והכנתי את האוטו ליד הבית. כמובן שאיך שיצאתי מהאוטו שלפתי את הטלפון. הנחתי את המפתחות על מכסה המנוע והלכתי אחורה כמה צעדים. צילמתי תמונה של אוטו כשרואים את הים מאחוריו וטישטשתי את הלוחית רישוי. עליתי לבית רואה שאמא כבר הגיעה.
"תודה תודה תודה" אמרתי וקפצתי עליה בחיבוקים ונשיקות.
"בכיף חמודה שלי" אמרה ונשקה לי בחזרה. התיישבתי על הספה והעלתי את התמונה לאינסטגרם וכתבתי 'אין על המתנה הזו. אוהבת את ההורים שלי הכי שבעולם ????????' לא עברה שנייה והתחילו לעשות לי לייקים.
'תתחדשי אהבה שלי' אלירן כתב לי בוואטצפ
'תודה חיים????' עניתי וחייכתי
'עכשיו אין לך תירוץ למה לא לבוא יותר' אמר ואני בטוחה שהוא צחק
'שיט' שלחתי חזרה
'????????' הוא שלח ואז הוסיף 'סתם סתם, תבואי מתי שבא לך, כמה שיותר יותר טוב????'
'קודם כל תשתחרר ואז נדבר' עניתי לו
'סבבה, נדבר עוד חודש????' שלח לי
'????' שלחתי וככה נגמרה השיחה.
"עומר אתה בא לסיבוב?" שאלתי אותו אחרי שכבר לא היה לי מה לעשות
"ברור" ענה מיד. לקחתי את המפתחות ויצאנו. עשינו סיבוב בכל העיר ובסוף עצרנו לאכול באיזשהי מסעדה. צילמתי את עומר שישב מולי כתבתי 'מפנקת אותו ????' והעלתי לסנאפ. אחרי רבע שעה הגיע לנו האוכל.
"אז מה עומר איך החיים?" שאלתי
"סבבה כזה… אני יודע" אמר
"יש חברה באופק?" שאלתי
"למה באופק? יש חברה" אמר בחיוך
"הופה הופה, ולמה לא ידעתי את זה עד עכשיו?" שאלתי מרימה גבה
"כי לא שאלת" אמר כמובן מאליו
"פייר אינפ, מי זאת?" שאלתי מתעניינת
"מישהי מהכיתה את לא מכירה" אמר
"תביא אותה הבייתה מתישהו שנכיר אותה" אמרתי
"נראה לך? זה מה שחסר לי.. תראה מה מוזרים את וליאב" אמר נמנע מהרעיון
"למה מוזרים? נעלבתי" אמרתי ושמתי יד על הלב
"מוזרים מוזרים.. תאמיני לי" אמר לי
"ששש אתירן אוהב אותי כמו שאני" אמרתי מוציאה לו לשון
"באמת אין לי מושג איך הוא איתך עדיין" אמר צוחק
"סבבה עומר סבבה, תזכור.. אתה הכרזת מלחמה" אמרתי והצבעתי אצבע מאשימה
"אויי לא מה אני אעשה עכשיו" אמר בציניות. ואני סימנתי לו חכה חכה. סיימנו לאכול וחזרנו הבייתה. בבוקר קמתי והתארגנתי. לבשתי חולצה סגולה וג'ינס שחור גבוה ונעלתי סנדלים שחורים. ירדתי למטבח אכלתי משהו וכשבאתי לצאת לבית ספר עומר בא
"את לא לוקחת אותי?" שאל
"זיבי אחרי אתמול" אמרתי כדי שיהיה לו מצפון
"אמאאא" צעק
"טוב טוב יקרציה" אמרתי ויצאתי מהבית והוא אחרי מחייך. שיחכה לא יודע מה מחכה לו היום. שלוש שעות ביולוגיה על הבוקר הכי כיף שיש. בהפסקה הייתי עם שיר.
"שיר בואי איתי שנייה לאח שלי" אמרתי לה באמצע ההפסקה
"טוב אבל למה?" שיר אמרה והתחלנו ללכת לחטיבה. בדרך ראיתי את אחד החברים שלו "אופק איפה עומר?" שאלתי אותו
"בכיתה" הוא ענה
"סבבה תודה" אמרתי והתקדמנו לכיתה שלו. כשהגענו לכיתה הצצתי פנימה לראות אם הוא שם, והוא באמת היה שם. נכנסתי לכיתה הוא היה על הגב אליי וחיבק איזה מישהי באתי אליו מאחורה ושמתי ידיים על שניהם. הם הסתובבו וראו אותי, חייכתי אליהם ואז עברתי את השולחן והתיישבתי בינהם.
"אז את החברה המדוברת" אמרתי בחייך והסתכלתי עליה
"כן" אמרה בחיוך לא מבינה מאיפה נפלתי עליה
"לי, אחות של המוזר הזה" אמרתי מחזירה לו על אתמול והושתתי לה יד
"נועה" אמרה ולחצה לי את היד
"יפה, שיחקת אותה אחי" אמרתי כאילו בלחש אבל שהיא תשמע ופרעתי לו את השיער.
"אללה שיר זזנו מפה" אמרתי לה. יצאנו מהכיתה ושמעתי את נועה הזאת אומרת "למה לא אמרת לי שהיא אחותך היא מדגמנת במלא חנויות והיא כזאת יפה" צחקתי קצת ופשוט ירדנו שלוש קומות למטה כי יש לנו שם שיעור. סיימנו את היום עם שעתיים פיזיקה. נשבעת זה מעניין.
'סיימת?' קיבלתי הודעה מעומר
'כן, עכשיו' עניתי לו
'חכי לי אני גם סיימתי' כתב
'אוקיי' עניתי לו וחיכיתי באוטו. כשהוא נכנס חייכתי חיוך גדול
"זהו מרוצה? עכשיו היא תבוא אלינו יותר בגללך" אמר
"מה אתה לא רוצה שהיא תבוא?" שאלתי צוחקת
"לא קשור, פשוט אנחנו רק שבוע ביחד" אמר
"נו אז מה" אמרתי
"את הבאת את אלירן אחרי חודש" אמר
"זה לא אותו הדבר, הוא היה אחראי עליי בגדנע אסור היה שידעו שאנחנו ביחד" אמרתי
"ורק שתדע זה היה על אתמול" אמרתי מוציאה מהמצב הדיכי הזה ונתתי לו מכה קטנה בכתף. אחרי עוד כמה דקות שהעברנו בשירה הגענו הבייתה.
"אוו סוף סוף חזרתם, לי בואי תעזרי לי עם הבישולים למחר" אמא שלי אמרה כשנכנסנו הבייתה
"שנייה אני עולה להחליף לבגדים נוחים יותר ואני באה" עניתי לה עולה ותוך כדי כותבת לאלירן הודעה 'אתה בא אלינו מחר נכון?' ושלחתי. החלפתי לחולצה מטיול שנתי בכיתה ט' שגזרתי ולשרוואל. ירדתי למטה בחזרה והלכתי לעזור לאמא שלי במטבח. אחרי שעה של בישולים הפסקנו קצת. כשפתחתי את הטלפון ראיתי שאלירן ענה לי 'כן, אבל את העל האש עושים עם המשפחה שלי' הוא כתב
'סגור' עניתי לו
"אמא" אמרתי והיא התיישבה לידי בכיסא על האי
"מה מתוקה?" שאלה
"מחרתיים אני אהיה עם המשפחה של אלירן בסדר?" שאלתי
"בטח, וגם רציתי לדבר איתך על משהו" היא אמרה
"אהא" אמרתי מחכה שתמשיך
"אני יודעת שאת כבר ילדה גדולה, ואת מחליטה על עצמך אבל חשוב לי שתשתפי אותי, את ואלירן עשיתם את זה כשהוא לקח אותך בסוף שבוע לצימר?" שאלה, ואני פשוט הרכנתי מבט ושיחקתי באצבעותיי
"אוקיי, את כבר ילדה גדולה ואני סומכת עלייך אבל אני כן רוצה שנלך לקנות לך גלולות" אמרה ואני הנהנתי כמו ילדה טובה
"יאללה בואי נסיים עם הבישולים ונלך" אמרה ונשקה לי על הראש. לקחתי נשימה עמוקה וחזרנו לבשל. אחרי שעתיים נוספות של בישול סיימנו את מה שאפשר לבשל לפניי. עליתי להתקלח ולבשתי חולצה קצרה שחורה עם כתוביות בלבן, שורט לבן ונעלי אולסטאר נמוכות לבנות, אספתי את השיער לקוקו גבוה. אמא שלי חיכתה לי למטה.
"נוסעים באוטו שלי" אמרתי בחיוך והחזקתי במפתחות. אמא שלי חייכה ונסענו למרפאה. כשקיבלנו את הגלולות הרוקח הסביר מתי לקח ותופעות לווי.
"עכשיו אני לגמרי בטוחה שתהיי בטוחה כשתעשו את זה" אמא שלי אמרה
"תודה אמא" אמרתי לה בחיוך. הגענו הבייתה החלפתי לפיג'מה ונשכבתי במיטה והרמתי קצת את המיטה שאוכל לראות כמו שצריך טלוויזיה. אחרי עשר דקות שסתם משהו רץ בטלוויזיה ואני הייתי בטלפון התחיל האנטומיה של גריי.
'שונאת את שונדה ריימס' כתבתי לאחר שצילמתי את עצמי בוכה אחרי הפרק. שלחתי בסנאפ לבסט ולA ליסט. ואז התחיל כאילו אין מחר ועלה לי החיוך על הפנים. כשנגמר הפרק הלכתי לישון. קמתי בעשר בבוקר, אכלתי ארוחת בוקר שאבא שלי הכין. עזרתי לאמא שלי עוד קצת עם הבישולים ואז בערך ברבע לאחת הלכתי לישון שנצ. כשקמתי הרגשתי שמישהו מחבק אותי וראיתי את אלירן
"חיים שלי" אמרתי כמעט בצעקה וחיבקתי אותו חזק, הוא התעורר מהכמעט צעקה שלי
"היי ילדה" אמר וחייך
"איך התגעגעתי" אמרתי בחיוך עדיין מחבקת אותו
"גם אני" אמר והתיישב כשגבו נשען על הקיר.
"איך נכנסת?" שאלתי
"דפקתי בדלת ואמא שלך הייתה ערה אז היא פתחה לי" אמר והזיז לי שיערה שהייתה על הפנים.
"אופסי, נרדמתי" אמרתי מצטערת
"לא חשבתי אחרת" אמר צוחק ונתתי לו מכה בחזה
"וואי אתה לא מבין איזה פאדיחות" אמרתי והנחתי את ראשי על החזה שלו ממבוכה
"מה קרה?" שאל וליטף את שיערי
"אמא שלי יודעת ששכבנו והיא לקחה אותי אתמול לקנות גלולות" אמרתי כשראשי עדיין תחוב בחזהו
"נו זה טוב, עוד אמצעי הגנה" אמר מרגיע אותי
"לא אכפת לי מהגלולות, היא עלתה לבד על זה ששכבנו, ובטח גם אבא שלי יודע וזה פאדיחות" אמרתי "הם יסתכלו עלינו עכשיו שונה" הוספתי והרמתי את ראשי מסתכלת עליו
"זה היה הולך לקרות במוקדם או במאוחר, איתי או לא איתי וההורים שלך מבינים את זה" אמר ותפס בפניי ונשק לשפתיי
"אני פשוט אוהבת אותך" אמרתי בחיוך
"גם אני אוהב אותך" אמר ויכלתי לראות שהוא מתכוון לזה. קירבתי שאת פניי לפניו והתנשקנו באהבה
"רגע מה השעה?" שאלתי מתנתקת ממנו אחרי כמה דקות
"חמש וחצי" אמר רגוע
"פאק פאק פאק" אמרתי וקמתי ממנו
"מה קרה?" שאל לא מבין
"אני חייבת להתחיל להתארגן" אמרתי מוציאה בגדים
"אבל אמרת שהמשפחה שלך באה רק בשמונה" אמר
"בדיוק" אמרתי ונכנסתי למקלחת אחרי ששלחתי לו נשיקה. התקלחתי יחסית מהר אחרי שהתלבשתי בבגדים תחתוניים נקיים ופיג'מה מעל יצאתי לחדר. חיברתי את המחליק לחשמל ובזמן שהוא התחמם ייבשתי קצת את השיער
"מה את בלחץ חיים?" אלירן שאל
"יש לי שעתיים לעשות מחליק להתאפר וכנראה אני עוד אצטרך לעזור לאמא שלי" אמרתיוסירקתי את השיער. אלירן נישק לי את הלחי ויצא מהחדר. ריססתי ספריי על השיער נגד חום והתחלתי לעשות את המחליק. אחרי יותר מחצי שעה אלירן חזר
"איפה היית?" שאלתי נזהרת לא לשרוף את עצמי
"שאלתי את אמא שלך אם צריך עזרה במשהו" אמר ופשוט בהה בי
"מה?" שאלתי מצחקקת קצת
"סתם, אוהב להסתכל עלייך" אמר בחיוך. הפרחתי לו נשיקה דרך המראה.
"אההה" צעקתי בכאב אחרי שנכוותי באצבע הכנסתי אותה לפה שירגע הכאב. כשעבר הכאב המשכתי לעשות את המחליק. כשסיימתי נתתי לאלירן נשיקה על הפה והתחלתי להתאפר והוא נכנס להתקלח. כשסיימתי להתאפר לבשתי אוברול אוף שולדרס קצר שחור, נעלתי סנדלים שטוחים לבנות שהשרוכים שלה נקשרים קצת מעל כף הרגל. הייתי מוכנה בערך בשבע וחצי. כשסיימתי לקשור את הסנדלים אלירן יצא מהמקלחת לבוש בחולצה מכופתרת כחולה ומכנס שחור ונעליים שחורות.
"חתיך שלי" אמרתי בחיוך וקמתי מהמיטה לנשק אותו.
"הזוג המלכותי" עומר אמר כשירדנו למטה, ואני חייכתי קצת במבוכה
"אתה בוא" אמרתי והצבעתי על עומר. יצאתי לחצר ואלירן ועומר מאחוריי. נעמדתי ליד הבריכה, הבאתי לעומר את הטלפון שלי ואלירן בא לעמוד לידי. בסוף העלתי תמונה שידיי מונחות סביב צווארו של אלירן והידיים של אלירן מונחות על המותניים שלי, היינו ממש קרובים לנשיקה, העיניים שלנו היו עצומות אבל חייכנו אחד לשני, כתבתי 'שנה טובה ומתוקה????' . ניקיתי אודם שנשאר על הפנים של אלירן תוך כדי שאני צוחקת קצת. עשר דקות מאוחר יותר המשפחה התחילה להגיע. איך שבת דודה שלי הגיעה הדבר הראשון שהבן שלה עשה היה לרוץ אליי
"הנה הבונבון שלי" אמרתי מחבקת אותו אחרי שירדתי לגבוה שלו ואז הרמתי אותו
"ממש גדלת הא קטנצ'יק?" אמרתי לו בחיוך ויוצאת החוצה איפה ששאר המשפחה. כשבאתי להוריד אותו הוא החזיק בי חזק יותר אז המשכתי להחזיק אותו
"מה אתה אומר שנברח לאמא?" שאלתי אותו בשעשוע והוא הנהן בנמרצות. קרצתי לבת דודה שלי שלא תדאג ועליתי איתו למעלה. אחרי רבע שעה שיחקתי איתו אלירן נכנס לחדר
"לאן נעלמת לי?" שאל והתיישב לידנו במיטה
"מי זה?" אבירם לחש לא לחש כזה וראיתי שאלירן מחייך
"אני לא מכירה אותו, אולי אתה מכיר אותו?" שאלתי
"זה חבר סלך" אמר ושם יד על המצח ואני ואלירן התאפקנו לא לצחוק
"אמא שלך קוראת לכם מתחילים לברך" אלירן אמר וקם מהמיטה והתחיל ללכת לכיוון הדלת. אבירם קם אחריו הוציא לי לשון והלך עם אלירן. אני פשוט ישבתי שם בשוק.