סוכריות

זה מאוד אפל לטעמי, אני אוהבת את זה

מעולה. זה מתחיל בבום ואז קצת מוריד (זה סבבה, שלא תחשוב אחרת) ואז שוב בום, אבל בום אחר. הרי ההתחלה לא דיברה על הגיבור, היא דיברה על הסביבה ומשם איך היא השפיעה עליו (חולה על המשחק הזה!). נפלא

מושלם.

מדהים

מעולה!

זה מעניין. גם אני לא יודעת מה אני חושבת על זה

זה ממש טוב, אני חושבת שזה אמור להיות מנקודת מבט של ילד, נכון? אהבתי ממש את השורות האחרונות, התמימות הזו. ממש יכולתי לדמיין את הסיטואציה.