על טעויות משלמים / פרק 3 .

בזמן שאני מחכה שלירון יגיע אלי לבית בצעדים הקטנים שלוקח לו להגיע אלי " עצלן "!
אני צועקת ברחבי החדר ומרימה את ידיי לאוויר , אני מחייכת לעצמי ואז אחרי מספר שניות אני צוחקת ,
אני ניגשת אל הארן הענק שעומד אצלי בחדר ופותחת אותו , המראה בצד מסמנת לי להסתכל עליה
ואני מרגישה המכשפה הרעה מן השלגייה ושבעת הגמדים " מראה מראה שעל הקיר , מי הכי יפה
בעיר "? אני צוחקת על עצמי וזורקת על הרצפה את כול הבגדים שאני לא רוצה ללבוש ובוחרת שימלה
על הקולב האחרון , שמלה אדומה קצרה , וחגורה שחורה על המותניים , אני מסתובבת מול המראה
ומנערת את השמלה , אני מוציאה מן המגירה מתחת למראה את הפן ומייבשת את השער , אני מסרקת
אותו כך שהסתדר יותר טוב , אני עושה קוקו גבוה וקצר , את הפוני לצד אני משאירה מחוץ לקוקו ושמה
קשת אדומה , ביחד עם זה אני שמה את השרשרת האדומה הזכרון האחרון מאמי , אני משפילה את
מבטי ומחייכת .
" היילי " אומרת אמא ומגישה שלי קופסא אדומה וקטנה .
" מה זה "? אני שואלת ומחייכת , אני לוקחת את הקופסא ובוחנת אותה , אמי ידעה שיבוא היום
שהסרטן יתחיל להשפיע והיא תאבד הכול , ואנחנו נאבד אותה , נשארנו עם אבא שעובד קשה
לפרנס אותנו במיוחד אחרי מה שקורה עם ניקי , קשה !
פתחתי את הקופסא ולמרבה השמחה ראיתי את השרשרת "שרשרת המוות" ככה קראתי לה עד
שהבנתי שהשרשרת לא גרמה למותה של אמי , אלא ככה זה החיים !

ישבתי מול השולחן שלי אחרי מספר דקות שעמדתי מול המראה והסתכלתי על השרשרת , התחברתי
לסקייפ כדי לדבר קצת עם נועה , לפחות היא תצליח לעודד אותי טיפה מרוב המחשבות שקוראות
לי בזמן האחרון , בשנה הזאת , למה , למה דווקא אני ?!
שאלתי בזמן שאני מרימה את ידי גבוה לשמיים נאנחת " היי " נועה לבסוף ענתה לשיחה .
הסתכלתי עליה במבט של " כמה זמן לענות לשיחה פשוטה "? היא צחקה והצביעה לכיוון הדלת .
" גיהצתי את השמלה " היא אמרה וצחקה .
" ואו שמת את השרשרת של אמך " היא הוסיפה והתקרבה אל המצלמה , הסתכלתי על השרשרת
והנהנתי , פתאום ברגע הכי מותח את שומעת את מודר מצלצל , אני מסתכלת על נועה ואז על המודר
" למה את מחכה תעני"! מצהירה בי נועה , אני מרימה גבה ומושכת את הטלפון מהקיר .
" הלו "? אני שואלת ומחייכת חצי חיוך אל נועה .
" אממ היילי "? עונה לי קול חצי מותח .
" מה "?! אני שואלת בעצבים ונועה כותבת לי מהצד " תרגעי "! אני מגלגלת את עיניי וחוזרת לשיחה .
" אני צריך לדבר איתך , אני יכול להיכנס "? הוא שואל ואני רואה אותו במצלמה עומד עם הידיים בכיסים .
" כנס אבל אל תיהיה לחוץ , אחותי לא בבית " אני אומרת ולוחצת על הכפתור כניסה , אני רואה
אותו נכנס וסוגר את הדלת , אני מחזירה את הטלפון למקום " טוב לך "? אני שואלת והיא מהנהנת בצחקוק .
"אוקיי " אמרתי ובדיוק היה תקתוק בדלת " כנס " אני אומרת וסוגרת את המחשב הנייד ודוחסת אותו
לכיוון הקיר .
אני קמה מהמיטה ומסתובבת אליו , עומדת עם חיבוק ידיים מולו " היי " הוא אומר משפיל את מבטו
לרצפה .
הייתה שתיקה מביכה שאני הבטתי בו והור הביט ברצפה ואז הזעם שלו התפרץ " היילי אפשר
לדעת למה את שונאת אותי כול כך "? הוא שאל בצעקה ואחז בכתפיי .
" אתה מכאיב לי "! צעקתי עליו .
" ואת מכאיבה לי פה " הוא אמר ושם את ידו על ליבי .
" אני לא יכולה לסלוח לך שהרסת את המשפחה שלי "! צעקתי עליו .
" מה הרסתי "? הוא שאל ושילב את ידיו בדיוק , בדיוק קיבלתי הודעה מאחותי ושם בערך הודעה משמחת .
" אלף ההורים שלי התגרשו בגלל ניקי , בית קח "! הושטתי לו את הפלאפון והוא קרא את ההודעה .
" מזל טוב , אני לפחות לא זאת שהכניסה את ניקי להריון , אלא אתה , מזל טוב תיהיה לכם בת "!
אמרתי וזרקתי את הפלאפון על הרצפה בזעם והוא התנפץ .