זיכרון שבור
זיכרוני השבור,
הוא כמו משחק הילדים.
נוטה לשכוח ולהעלים
פרטים או פריטים או
ילדים.
אני מצלמת תמונות
אשר שמורות בכרטיס זיכרון
ושומרות את הילדים
בזיכרון שלי.
ברגעים אלו ממש
אתכם אני שוכחת.
וכמו תמיד
משחקת במשחק הילדים
ומפסידה.
עד עכשיו אני תוהה,
למה אתכם לא צילמתי.
תגובות (13)
המעבר בסדר גמור לדעתי.
המממממ, זה נחמד שיש פה סתירה מסוימת – הרי מתבצעת שמירה בזיכרון אבל ההפסד בעצם גורם למחיקה או לחוסר שמירה. גם השילובים של ילדים ומשחק ילדים וכל מה שקשור מאוד נחמד. השורה האחרונה, בעצם מראה על כך שהדוברת כן ״צילמה אותם״ אבל פשוט לא זוכרת, נכון? אהבתי.
אממ לא בדיוק…
אבל תודה רבה על התגובה!
גם אם זה לא סתמי, זה מרגיש די סתמי. כאילו מן רעיון אקראי למדי, וגם לא ברור לי עד הסוף. כמו כן, ילדים לא מתחרז עם ילדים.
אבל המעבר בין הבית הראשון והשני בסדר.
תכתבי באמת. וסליחה על הכנות.
האמת, הפתעת אותי.
– זה לא סתמי.
– זה לא רעיון אקראי.
– אם לא היה ברור לך הסוף, כנראה שהבעיה היא לא בי.
– חח לא התכוונתי שזה יהיה חרוז. התכוונתי למשהו אחר.
– לכתוב באמת? כתבתי באמת. זה בין השירים היחידים שלי שאני שלמה איתם (כי הם ממני), ודווקא עכשיו לא הבנת את זה?…
– ממתי צריך להתנצל על כנות?
חחחח אז כנראה שהבעיה באמת לא בך. אבל מה נעשה.
אני אוהבת שיש לך דעה אינדיבידואלית על מה שאת כותבת.
באיזה ילדים מדובר? 'שמורות בכרטיס הזיכרון' זה לא נשמע מתאים לשיר. השורה האחרונה גם קצת תקועה. דווקא המעבר בסדר גמור. הרעיון נחמד ביותר, ומי כמוני מבינה בזיכרון שבור….
חחחחח אני לא עומדת לומר לך איזה ילדים.
לא נשמע מתאים ובכל זאת עשיתי את זה. מדהים, לא?
דווקא את השורה האחרונה אני הכי אוהבת חחח.
תודה על הביקורת (אם כי אני לא מסכימה, אבל מקבלת).
יפה.
גשי לפרופיל שלי ותוציאי אישור
אהבתי, זה שונה ולא סתמי בכלל לדעתי.
זה גרם לי להפעיל כמה גלגלים חלודים במוח. זה לא מהשירים שפשוט מגישים לך את הכל ברור וחד. וזה מוצא חן בעניי (ושינית את התמונה!!!! מחאת החתולים!)
חחחח כן! שיניתי!! אני גם אוהבת ציפורים ????
תודה רבה לך על התגובה 3>
תגלי לי בבקשה???? אכן מדהים.
אוף יש יותר מידי ילדים :(
טנקס