איפה את?

הוא שוב נותן לי את התחושה הזו, אוהב, מתחשב, מקסים.
אך האינטואיציה, מנגד, נותנת לי שוב את התחושה ההפוכה- רק אתמול הוא גרם לך לצאת מהקופסא.
מעולם לא הייתי קנאית, טוב, אולי כן- אבל לא כך.
גם אתם מכירים את התחושה הזו? שמרוב קנאה, הלב דופק מהר, אבן מתחילה להיווצר והדבר האחרון והכי מציק- שהפנים שלך, כאילו נשרפות.
מה עושים, כשאת יודעת שזה פשוט לא מתאים, שהוא מזיק ומציק אבל את פשוט רוצה?
מה עושים, כשהוא מראה פתאום חוסר טאקט, הערות לא במקום, ומבטיח הבטחות שווא ואת כמו שבויה מאמינה?
הדבר שהכי מעצבן אותך, גברת, זה שאת פשוט מודעת להכל- אבל את, את פשוט בוחרת להתעלם.
מה את חושבת שיקרה?
ונאמר שתצליחי, שהוא, רק הוא יהיה רק שלך, האם את רוצה להתמודד עם זה למשך כל חייך?
את תבכי, תתחרטי, תתמודדי עם הרבה "חרא" ואת יודעת את זה.
אבל את?
את תמשיכי לבקש בכל פעם את הדבר היחיד הזה- רק שנהיה יחד.