פסיכה וקופידון-פרק 12

יום נישואיהם של פסיכה וקופידון הגיע.
אורחים רבים התאספו לרגלי האולימפוס.מרביתם אלים.
רוב חבריו של קופידון והמון מחבריה/מאהביה של ונוס אימו.
היא אחזה את בקבוקון הרעל בידה,והכניסה אותו לכיס קטן בשמלתה בכדי שאיש לא יבחין בו.
הזוג המאוהב עמדו על מזבח האהבה כשהם אוחזים ידיים ומביטים זו בעיניו של זה.
עיניו של קופידון ברקו באור חזק.פניו זרחו,הוא נראה כל כך מאושר כפי שלא היה מימיו.
פסיכה היפייפיה הייתה לבושה בשמלה לבנה ונראתה מדהים.קופידון עצר את נשימתו כשהביט בה.

"אני אוהב אותך.."לחש בפניה,מביט עמוק אל תוך עינייה כשליבו הולם בחוזקה.
הטקס ארך מספר דקות.ברגע שהחליפו טבעות זה עם זו,הכריז עליהם זאוס כנשואים.
זהו זה.אין דרך חזרה עכשיו.פסיכה היא כעת אישתו של אל האהבה.
כשכבר עולה בעיני רוחו של קופידון המחשבה על ליל הכלולות.
הוא כבר רצה לעשות איתה ילדים קטנים ויפים.הרבה ילדים.כשהביית כולו יהיה מואר באור ואהבה.
כלל לא היה לא מושג מה זוממת אימו.
הוא לא ידע כי במחי יד,היא עלולה לחרב את כל עולמו,ולהטיל עליו אלמוות של חושך וצער.
אין סוף שנים של כאב לב בלתי נגמר,עד כי לא ירצה לחיות כלל.
לאחר שחלקו לנגד עיניי כל העולם נשיקה לוהטת כזוג נשוי טרי,בעוד נערים צעירים זורקים מעל ראשייהם עליי כותרת של ורדים אדומים ולבנים,צעדו שניהם אל שולחן הכלולות,שהוכן עבורם.
נער צעיר מזג יין לשתי כוסות עשויות זהב טהור.
"לחיים!"השיקו הזוג הטרי את כוסותיהם זו בזו ולגמו מין היין.
ונוס עמדה לידם.
"מזל טוב!!!"היא חיבקה את פסיכה.כששניהם מניחים את הכוסות ומתפנים אליה.
מנצלת את הזמן ששניהם מרוכזים בדבריה,לכודים בתשומת ליבם אליה ומזגה את הרעל לכוס שליד פסיכה.
"תודה,"חייכה פסיכה בטוב לב מסמיקה.
"את נראית מדהים.יפייפיה!!!"נישקה אותה ונוס,כשבליבה חשבה:"
נראה אותך אחרי שתשתי מכוס היין שלך.."
"מה את זוממת,אימא?!"קרא קופידון,כשהיא נגשת גם אליו.
"כלום..רק רציתי לברך אתכם.אסור לי??"שאלה נרגנת.
ולאחר מיכן השאירה אותם לבדם.
קופידון לקח את הכוס שהייתה ליד פסיכה,והיא לקחה את הכוס שלידו.
הם החליפו בניהן.לקופידון לא היה מושג שבאחת מהן,שבידו מהולה ברעל..
הוא לגם מהיין,כשהוא ופסיכה מביטים זה בזו,ומחייכים.