הציפור
הציפור מנפנפת כנפיה מהר
מעלה ומטה, על רוחות להתגבר
אולם הגשם כבד
וגופה הוא רועד,
הכנפיים בן רגע חודלות מנוע
ומתרסקת צונחת אל תהום ידועה
ואם אלחש לה בשקט הס
שהבוקר את החושך אנס,
מה תעשה היא הציפור הפצועה
שאיבדה את נפשה בתהום תועה
אולי תמצא מחסה בין עלי הגביע
או שמא תפרוש כנפיים ולשחקים תרקיע
תגובות (7)
"שהבוקר את החושך אנס", את מדהימה.
אני צופה לך עתיד מזהיר
וואו תודה ממש! זה ממש מחזק ומרגש לקרוא את התגובות שלך! באמת תודה!
אני לא אוהב שירה בכלל (אולי בגלל שאני לא יודע איך לכתוב אותה), אבל מדי פעם אני נתקל באיזו כותב או כותבת שפשוט שובים אותי בקסם יצירותיהם – ואת אחת מהן.
כמו שחיית לילה ציינה, עתיד בהיר ומזהיר מצפה לך בהמשך דרכך, שאני בטוח שתגיע.
לצערי, דבר אחד חרה לי – הפיסוק. או, אם אהיה מדויק יותר, החוסר בו. אמנם אני לא יודע לכתוב שירה (חרוזים ואני? פשוט לא.), אבל אני יודע את הכח של פיסוק, במיוחד בקטעים קצרים ושירים. פסיק במקום ספציפי יכול לשנות משמעות של משפט שלם, וקו מפריד יודע להפריד בין פירושים שונים לגמרי.
למרות זאת, אני באמת חושב שאת כותבת יפהפה, ואני מחכה לראות דברים נוספים.
בהצלחה בהמשך! :)
תודה רבה! זה ממש מרגש אותי! ואם תוכל לתת דוגמא לשינוי בפסוק שכותב היית עושה אשמח מאוד!
"מעלה ומטה, על רוחות להתגבר" – המעלה ומטה מדבר על נפנופי כנפי הציפור, והחלק השני של המשפט הוא הסיבה לאותם הנפנופים.
בעוד ש"מעלה ומטה על רוחות, להתגבר" – היא עולה ויורדת על גבי הרוחות, וזה בשביל להתגבר על… משהו.
"וגופה, הוא רועד" – בעיקרון, זו הצורה התקנית לכתוב את המשפט, כאשר הנושא, המאזכר והנושא מופרדים בפסיק, כי "גופה הוא רועד" נשמע עילגי, מאחר והמאזכר "הוא" הופך להתייחסות לגשם, והגשם לא רועד.
אלו רק שתי דוגמאות, אבל אני באמת רוצה שתתחילי לנסות על לעבוד להכניס את הפיסוק פנימה. בתחילה, הכי קל זה פשוט לקרוא בקול, ואז להוסיף פסיקים ונקודות בהתאם (פסיק – הפסקה קצרה במשפט; נקודה – הפסקה ארוכה שבאה בדרך כלל בסיום המשפט.)
מבינה ואשתדל להפנים. תודה רבה על ההשקעה והיחס ואיך שבאמת מרגיש חשוב לך שאצליח. מעריכה את זה מאוד!
תמיד שמח לעזור. ^_^