"אין כותרת"

שינוי מתחולל, הכל מתהפך.
רזולוציה מטושטשת, פרספקטיבה מקושקשת.
אדם מתבולל בדמו, והבעיה נשארת בבהייה באותו המקום.
הם מחפשים תשובות בעזרת חולשתם של אותם מנוצלים,
נותנים להם להרגיש שהם לגמרי מחוקים.
מחוקים מחייהם של אותם אנשים ששמו בהם מבטחם באחרון הימים.
תקשורת רוצחת בדם קר חפים מפשע,
ומביאה את כולם למחשבה מזויפת של טהורים עם רשע.
סמטאות חשוכות שנורות הלילה בהם כובו,
אנשים שמהלכים עם פנסים שהסוללות בהם התרוקנו.
חשיבה מעוותת שנובעת מחיסרון הדעת,
דעות של אחרים שעסוקים רק בלהכאיב- מחוסר מעש.
מוחות שטופים, יופי מושחת,
שנובע ממילים עטופות במשחק.
מסתכלים על העולם בצורה רציונלית,
לא טעמו מהרגשת האהבה הנורמלית.
רואים בהם אמצעי לשנאה,
מתעלמים מהאפשרות לאהבה.
סובייקטיבי, אובייקטיבי, העיקר להיראות נאיבי. יודעים רק להוציא ידע אינדיבידואלי מחייהם של אנשים,
עסוקים בלתפור סיפורים לשארית הנקיים.
חיים עם הרגשת אל מוות,
ולבינתיים מחפשים דרכים להוביל אחרים אל המוות. אוהבים, בעצם איבדו רגש אנוש,
מרגישים, איך בכלל ניתן כך לחשוב?!
גאים, צוחקים צחוק מרושע,
טיפשים בלי שום תקנה…