לא רק ילדה יפה|| פרק 1
"אוחח.. אין לי כוח לשיעורי בית האלו" מלמלתי וישבתי על אחד השלבים בסולם , אמריקה הביטה והנהנה.
"כן, אורה אנחנו צריכות לסבול עם זה" ענתה לי בצחקוק, גלגלתי את עיניי ונאנחתי. יש פעמים ששנאתי ממש את האופטימיות שלה, אבל החמידות שלה כיפרו על כך. אמריקה הייתה אחת מהבנות הראשונות שהתחברו עלי בבית הספר הזה, או בפנימייה הזו. או בכלל.. לא יכולתי לבקש חברה יותר טובה ממנה, והיא מצדיקה זאת.
"טוב, בואי לחדר" אמרתי לה וקפצתי מהסולם, החזקתי את ידה והתחלנו ללכת.
"את חושבת שאנחנו נמשיך ככה עוד הרבה זמן?" שאלה באנחה אמריקה.
"מה זאת אומרת?"שאלתי אותה חזרה והבטתי לתוך עיניה, הן נראו עצובות להחריד.
"רק אני ואת, בלי עוד אנשים. בלי עוד מערכות יחסים? כי כאילו.. עוד מעט אנחנו מתחילות י'א וכל הקטע הזה עם הבנים רק יותר ויותר גובר" אמרה באנחה והניחה את ראשה על ראשי, נעצרתי והרמתי את ראשה מעלי.
"ילדה" התחלתי לומר, "אני לא אוסרת עליך, תלכי למי שאת רוצה ועם מי שאת רוצה. עכשיו בואי לחדר" אמרתי לה והיא הנהנה בחיוך, אני אוהבת לראות אותה מחויכת. זה מה שעושה אותי שמחה, משום מה.
"טוב, מניה תרשמי אותי אחזור באחד וחצי פחות או יותר" אמרתי למניה, השומרת הנחמדה של הפנימייה ובית הספר. ככה זה אצלנו, בשביל לצאת צריך לרשום אותך ואתה יכול לצאת. אבל עד שתיים בבוקר אפשר לצאת, מגבלה די מעצבנת.
"בסדר, אבל תזכרי" ענתה לי בחיוך, הנהנתי ויצאתי לבחוץ. כבר חודש לא הייתי בחוץ, מאז המקרה שקרה לי עם חבורת י'בטניקים מעצבנים.
התהלכתי ברחוב והבטתי סביב. היה חשוך ודיי מפחיד, היה אפשר לשמוע קולות של חתולים רבים ליד פחי האשפה והיה כבר אפשר להרגיש את העיניים הנעוצות בך כשאתה עובר ליד סמטאות. זה גורם לי צמרמורת נוראית כל פעם מחדש, הבטתי סביב ונעצרתי ליד ספסל. הורדתי מגופי את המעיל הגדול והארוך שכיסה את רובו, דחסתי אותו לתוך תיק הגב שבאתי איתי. משכתי מעט את חולצת הבטן שלקחתי איתי וסידרתי את החצאית מיני שלבשתי, הבטתי סביבי ופניי נהיו אדומות. שמתי את תיק הגב על גבי כמובן והמשכתי ללכת, נכנסתי לאחד הברים הצדדים והוצאתי את תעודת הזהות המזויפת שלי שאיתה אני לרוב מסתובבת כשאני הולכת למקומות כאלו. התיישבתי על אחד הכיסאות שמה וסרקתי את המקום, יחסית לנערה הנמוכה שאני העולם נראה קטן במיוחד. ולא עוד לא הייתי שתויה.
"תעודה מזהה" אמר הברמן, הנהנתי והריאתי לו את תעודת הזהות. הוא אישר אותה, תמים במיוחד. כמו כל השאר "מה תרצי להזמין?" שאל אותי.
"*אורגזמה בבקשה" עניתי לו בחיוך.
"קוקטייל נחמד" מלמל בשקט הברמן תוך כדי הכנה. חייכתי לאחר שהוא הגיש לי ושילמתי לו כמה שצריך. התחלתי לשתות את הקוקטייל באטיות, וכבר בלי ששמתי לב הייתי על שש כוסות.
תגובות (0)