מירנדה – חלק 2

חן ניסים 02/04/2017 551 צפיות אין תגובות

מירנדה – חלק 2
המחשב נתן בי מבט של \"תדליקי אותי עכשיו, אם את לא רוצה שעוד יום יעבור בלי שיש לך רעיון ותתחילי לכתוב\" ואני לא יכולתי שלא להסכים איתו. אני מתלבטת בראש בין עלילה אחת שמתרחשת בבית כלא לבין אחת שמתרחשת במפעל לליטוש למתכות, ואז נזכרת שצריך לשלב סיפור אהבה בעדיפות למקום יותר נגיש. נו באמת, מירנדה תחשבי כבר על משהו! פתאום עפתי בחלל למקום מוזר שלא הייתי בו קודם מעולם – עולם הילדים! התחלתי להעלות אל המקלדת את אצבעותיי הדקיקות וכתבתי רעיון לטלנובלה לילדים. למחרת בישיבת ההפקה הצגתי להם אותו, וכבר ראיתי את עצמי חוזרת למעגל האבטלה. הם שתקו, ואז מישהו אמר: \"בחיים לא שמענו על דבר כזה, כזה עוד לא היה\" ועוד מישהו אמר: \"בחיים לא עשינו דבר כזה, כזה עוד לא עשינו\" ועוד אחד אמר: \"בחיים לא הלכנו על דבר כזה, נלך על זה\". יצאתי משם ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. החזקתי את ראשי בין ידיי וחשבתי לעצמי: בחיים לא כתבתי דבר כזה, כזה אני צריכה לכתוב? בעודי מהרהרת נתקעתי בעמוד חשמל ונפלתי על המדרכה. ראיתי את כל הסיפור שאני חייבת לכתוב חולף לי מול העיניים כמו סדרה של 100 פרקים, ובדיוק אז שמעתי קול קורא: \"תפתחי עיניים\" ואז ראיתי בחור צעיר למדי עם מבנה גוף רזה ופנים מלאי חיים.
\"מהר, תביא לי דף ועט\"
\"מה?\"
\"דף ועט\"
\"את בסדר? אני חושב שלא היית בהכרה מקודם. בואי אני אעזור לך לקום\"
\"תגיד, אתה רואה את התיק שלי?\"
\"כן, הוא לידך\"
\"תפתח אותו בבקשה\"
\"מה, את רוצה להתקשר למישהו?\"
\"לא, יש בתוך התיק ערימה של ניירות ועט, תביא לי דף ועט\"
\"הנה, אני מוציא לך דף ועט, את רגועה עכשיו? מה הקטע שלך? את אוהבת ללכת ברחוב ולהיתקל בעמודים?\"
התרוממתי והיה לי כאב ראש נוראי אבל כתבתי על הדף את הסיפור. הודיתי לבחור, וצלעתי את דרכי לדירה. החיילים קיבלו את פניי בעיניים בוחנות, כאילו שואלים היכן הייתי. הסתכלתי על הדף וניסיתי כל הלילה להעתיק את בלילת המילים המעורבבת למחשב. כשהתעוררתי בבוקר, החיילים הורידו את הדגל לחצי התורן וראיתי את מה שכתבתי והבנתי למה. לא הצלחתי לפענח את הסיפור שלי עצמי, שכתבתי רגע אחרי שחוויתי סוג של מוות פואטי. אבל רק אותו בחור עם פנים מלאי חיים לא יוצא לי מהראש. אולי הפכתי לגיבורה טלנובלית בעל כורחי? הכל בסדר מירנדה, את עדיין יצור ציני נטול יכולת נפשית לקיים קשרים עם העולם שבחוץ, אמרתי לעצמי ופתחתי חלון. ופתאום ראיתי אותו יושב על ספסל ומדליק סיגריה והשיר baby it\'s you התנגן לי בראש.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך