הכי רע
הכי רע זה המבט של אמא, אח"כ של אבא, אח"כ שלי, במראה. אני שונא את המבטים.
הכי רע שאני לא רוצה להשתכר.
זה זוועה. זה לא כיף.
אני נהיה מעורפל, אני לא מצליח להתרכז, השפתיים שלי נרדמות, משהו מוחץ לי את המוח, אני מרגיש. ואני לא מצליח לברוח,
לא מצליח לברוח.
לא מצליח לברוח.
הכי רע שספרים וסרטים מדאיגים אותי. אני דואג לאנשים שבהם, אני כוסס ציפורניים ומתחיל מהסוף, כדי לא לדאוג.
הדאגה הופכת לשעמום,
אז אני שומע מוזיקה, הכי צורחת שיש.
אני מתעצבן שאני לא מבין את המילים.
אני קורא אותם.
אני מתעצבן שהמילים לא עלי,
תצרחו עלי עלי עלי (עלי)
הכי רע שאני לא מצליח להעלם, אני פוחד מהיער, אני פוחד מהמבטים שאחרי.
הכי רע שהכי רע [צחקוק] – מטומטם, כן בטח.
הכי רע שאני לא מצליח להחליט מה הכי רע, אז אני נשאר ובודק ובודק ובודק….
תגובות (8)
המסר מתערפל לך, נדמה כאילו ניסתה להעריך אבל איבדת את הפואנטה. באופן כללי זה יפה, אבל גם לא בנוי כמו שיר.
זה כי אני לא יודע אם יש פואנטה ואם זה באמת שיר חח… זה סתם קשקוש… ותודה,
יש לך נטיה לחזור על מילים, בשיר הזה במיוחד, אולי כדאי מידי פעם לא לעשות את זה, שנהיה מופתעים יותר פעם הבאה:p באופן כללי אהבתי את ה"שיר"
תודה….
הגעת לכמה מקומות בקטע הזה, בדרכ עדיף להישאר פחות או יותר באותו מקום ולהתמקד במשהו מסוים, אני חושבת שהיית יכול לעשות את המעבר הזה בצורה יותר טובה. אבל בסך הכל ממש נחמד ואפשר להזדהות עם הקטע. אני לגמרי מזדהה עם הדאגה לאנשין שבספרים ובסרטים, בשבילי זה קצת בריחה מהמציאות והבעיות שלי, ולהתעסק עם הבעיות והדאגות שלהם, זאת אחת הסיבות שבגללה אני ממש אוהבת לקרוא ולצפות בסרטים.
חח הלוואי עלי, ותודה…
הכי רע זה שתקוע לך עיטוש בגרון והוא לא יוצא.
חחח (תסתכלי על האור. עלאק עוזר)