“ארס-פואטיקה”
קשישים נזכרים בנוסטלגיה שלא תחזור,
ילדים עסוקים ביצירות הדימיון.
צעירים תולים את תקוות החלומות,
מבוגרים מתפרנסים בכבוד מהגשמת המשאלות.
הורים שממלאים לילדיהם את החיסרון, רבנים שעסוקים לחפש בישראל את רוב ההיתרון.
פסימים בוחנים את הקושי שבכל הזדמנות,
אופטימים שבוחרים להעלים עין מהקושי שבכל הזדמנות.
זקן שרוחו נכהה וליבו מייחל למנהרת הזמן,
אישה שמחפשת לטוות מילים ומהם להכין סיפור לנכדים.
פטגור שמנסה באמצעות מעמדו לקבל כבוד, קטגור שבמשפט מדבר כנגדו.
סנגור שמעונין בהגנתו של אותו חף מפשע,
עורך דין שרואה מול עיניו סכום כסף מדויק.
ואני?! אזרחית פשוטה שלהיות עצמה רוצה…
תגובות (3)
נייס
טנקס
יפה,
מעניין שבחרת לסיים בתיאור של עצמך דווקא כ"אזרחית" ולא כבת אדם או אישה. לדעתי זה אפילו היה יכול לגרום לגוף להיות יותר חזק.