העיקר שנישאר ביחד

"הכל יהיה טוב ,אני מבטיח." דניאל אמר לי ונתן לי חיבוק גדול .
שתקתי ,לא יכולתי אפילו להגיב .
לא הייתי במצב של להיות בטוחה במאה אחוזים לגבי זה שהכל יהיה בסדר .
הוא ראה שלא הגבתי והוסיף "דיי , אני לא יכול לראות אותך בוכה,הרופאים אמרו בעצמם שסביר להניח שיאשרו לנו את ההפלה ושמזל שגילינו את זה מוקדם והכל יסתדר ואם לא יאשרו אני אדאג לזה שכן"
זה חלק ממה שאני אוהבת בבן אדם הזה, לא משנה כמה המצב רע , הוא תמיד יסתכל על הכל בחיוביות ,אין פלא שבחרתי בו.
"לא היינו צריכים לעשות את זה דניאל , אנחנו בסהכ הכל בני 17 ,מה ההורים שלי יגידו שיגלו על זה? מה החברים יגידו? אני מרגישה כל כך רע." הצלחתי סוףסוף להגיד כמה משפטים..
הסתכלתי עליו והיה לו חיוך, חיוך כזה של חצי שמח חצי עצוב,הרגשתי שהחצי העצוב הוא בגללי.
הוא שתק כמה שניות, התיישב לידי על המיטה שהרופאים נתנו לי ולבסוף אמר" הם לא יגלו, וגם אם כן .. יגידו מה שיגידו, לא צריך להתייחס לכל דבר שאומרים לך בחיים , העיקר שאני ואת נישאר ביחד ".
לפתע הדלת של החדר שבו היינו בבית החולים נפתחה וזה היה….