השעות
הקירות מפרשים את הכתוב עליהם כשלוחות של קיר אחר, המנסה לשחרר את האדום שבלבן שלו, בראי שאין שעון ואין שמיים מעל ראשו והוא מפרש את זה כסוף.
הקירות מפרשים את הכתוב עליהם כשלוחות של קיר אחר, המנסה לשחרר את האדום שבלבן שלו, בראי שאין שעון ואין שמיים מעל ראשו והוא מפרש את זה כסוף.
תגובות (7)
את מדברת על דיכאון? (או שאני 180 בצד האחר)
חלקם.
כתבתי את זה על קיר ביום שבו התאשפזתי באברבנאל. כן, זו מעין קריאה לעזרה בתעלה חשוכה.
ועכשיו? עכשיו הקירות נרגעו?
…. (שולח חיוך)…
השורות האחרונות מקסימות. נראה לי מדובר על ייאוש
כן, לזה כיוונתי.