היא לא ידעה
היא אוהבת להיות עצובה
פתאום היא נוגעת
בעצמה
היא אוהבת להתחבר
והיא יודעת מה אמיתי,
כשהיא שמחה
היא רק נוסעת רחוק יותר
ורחוק יותר
עד מקום לא נודע
מחייכת מאשליות ושמה גז
מי יודע מה בכלל ראתה
ומה אמיתי,
ובסופו של יום כולם חוזרים הביתה.
חבל,
חבל,
היא לא ידעה להיות שמחה,
כי כשהייתה שמחה הייתה שמחה
חזק מדי.
תגובות (18)
כן.
חחחח כן מה? תגובה קצת מעוררת דמיון
אומרים על ילדים שהם לא מבטאים נכון רגשות. אם הם כועסים אז הם מכים וצועקים אם הם עייפים הם בוכים ואם הם שמחים? אולי הם נוסעים…
כועס לצעוק? נשמע נכון. תגידי לי אם חשבת משהו על הקטע. וקטע טוב של אריאל זה דברים שהגבתי עליהם שהם טובים.
יפה!
תודה רבה!
יש כזה בכלל דבר להיות שמח מידי?
חחחח חזק מדי. כי זה לאו דווקא מחובר למציאות.
מעניין
תודה
שוב אני לא מבין.
חזק מדי אומר שהיא נסעה רחוק מידי במידה לא סבירה כי היא לא לא יודעת לשמוח.
כלומר כשהיא עצובה היא קרובה ומתחברת לעצמה ונוגעת בעצמה.
מצטער… המשמעות נעלמת ממני.
חחח זה קצת מצחיק וקצת עצוב ההסתרבלות הזו. לדעתי אתה אולי מחפש משמעות איפה שאין ולא איפה שיש. היא הייתה שמחה חז- מדי, היא לא ידעה סתם להיות שמחה, היא עיוותה את המציאות בשביל זה. רק העצב שלה היה נוגע וריאלי, ולכן היה בו משהו משחרר ומענג. מבין משהו? תודה תמיד על הנסיון
אני הבנתי שהמשמעות לשמחה נעלמת באיזשהו מובן
כן
יפה ממש!! את אומרת שיש שמחה שהיא כבר שמחה מוגזמת? טוב, אולי, לא בטוחה.
כשהיא מנותקת מהמציאות
מאוד אהבתי ! הייתי מפסקת יותר את ההתחלה , היא קצת מבלבלת בלי פיסוק
מעניין… עקרונית אמורה להיות משמעות כפולה לה לכן לא פסקתי