40 יום עד מותי – 3

השעה 10:32 התעוררתי והרגשתי ידיים שריריות מחבקות אותי חזק,זה היה מייקל…

נזכרתי,נזכרתי ביום המטורף והמוזר הזה,הנשיקה,מייקל,בכי,צער…

חייכתי חייוך גדול ולחשתי למייקל באוזן "בוקר טוב" ראיתי שהוא חייך וכבר ידעתי שהוא ער…

צחקקתי וקמתי מהמיטה,שמעתי צעדים מתקרבים אליי וזה היה מייקל.

הוא נשק את מצחי וחיבק אותי חזק,הוא אמר לי "בוקר טוב,אשתי" הסמקתי ושאלתי "אשתי?" הוא חייך וענה "כן.." הבטתי בו מוסמקת ושאלתי "באמת?" הוא הביט בי במבט שמשגע אותי ואמר "כן" צחקקתי ואמרתי בהתרגשות "יאי" הוא צחק בקול ואמר "רוצה לצאת לפארק?" הנהתי וחייכתי חייוך גדול.

אמרתי לו "תצא מהחדר אני מתלבשת" הוא חייך ושאל "למה?" עניתי לו בצחקוק "אתה יודע למה" הוא הביט והנהן,הוא יצא מחדרי ואני התלבשתי.

יצאתי מחדרי ומייקל הסתכל עליי וחייך,שאלתי אותו בצחקוק "מה?" הוא ענה "את יפה" הסמקתי טיפה ויצאנו החוצה
יצאתי מחדרי ומייקל הסתכל עליי וחייך,שאלתי אותו בצחקוק "מה?" הוא ענה "את יפה" הסמקתי טיפה ויצאנו החוצה.

לא סיפרתי לו על זה שיש לי עוד 38 ימים לחיות….

כשהגענו לפארק התיישבנו על ספסל והוא חיבק אותי חזק,וואו אני לא מאמינה לאן זה הגיע…

שאלתי אותו "איך הגענו למצב הזה?" הוא צחקק ואמר "הכל בזכותך" חייכתי והנחתי את ראשי על כתפו.

אחרי כמה שעות של צחוקים נשיקות חיבוקים וחפירות השעה הייתה כבר 22:00 הוא הוביל אותי לביתי ואמר "לילה טוב יפה שלי" ונשק ללחי.

חייכתי ואמרתי "לילה טוב" ונכנסתי לתוך הבית,נכנסתי למיטה חושבת על היום המדהים הזה…