מחובר/ת
אין משהו שאני אוהבת יותר מהדבר
לבהות בשיחת הווטסאפ שלנו ולראות שהוא מחובר
אולי זה נשמע כמו סיפור על אהבה נכזבת
אהבה שלא מתממשת
אבל בסופו של דבר הבהייה הזו משתלמת
לפחות לי
זה מספק אותי
אתמול חשבתי לעצמי אם הוא רוצה להמשיך לדבר איתי
אז חיכיתי להודעה וחיכיתי וחיכיתי
שקט מופתי
הזלתי כמה דמעות
ושלחתי כמה הודעות
חברים שלי מסכנים עם כמה שחפרתי להם
והייתי עצבנית בקטע של להתלהם
ואחרי כמה זמן שבהיתי שוב במחובר בחיוך מתמיד
המילה שהופיעה שם הפכה למקליד
נסתי מהר מהשיחה
שלא יהפוך לוי כחול ואז השיחה תהפוך למביכה
מה פתאום שחיכיתי להודעה ממך?
וחיכיתי שההודעה תישלח
החיוך נהפך לחיוך נאלח
ומחכה והמקליד הפך למחובר
החיוך עבר
והכעס חזר
מה נראה לו שהוא לא נשאר
מה נראה לו שהוא לא שולח
זה בדיוק איך שהוא ללב שלי מתפלח
עם מילה מתוקה פה ושם
אבל איך אדע מה תרצה לומר אם מחקת מה שרשמת והכל נעלם?
ומצד שני אני מוצאת פה נחמה
הוא רצה לפתח איתי שיחה ואולי רק לא ידע על מה
אבל בכל מקרה הוא לא לחץ על send
ואולי כל זה יוביל לend
ובכל זאת אני אמשיך בעצמי להתעלל
ואמשיך ואדבוק בלהסתכל
אם הוא רק מקליד או מחובר
או שמבחינתו כל העניין נגמר
תגובות (1)
כל כך התחברתי לזה..שאפילו חייכתי