אדם בצומת דרכים עם שדים

572, מחיאות כפיים. מצומת השדים אל גן המפלצת בירושלים. גם זו – מרחוק מאיימת, אך מקרוב מחבקת.

למרות ש-'דרך' משמשת הן בזכר והן בנקבה, הצורה המקובלת היא נקבה. אם בחרת בצורת הזכר – הייה עקבי, והמשך עם צורה זו.
לדעתי עדיף 'כיוונים' רבים ל-'דרך' אחת. מתחרז עם "איזה הם הנכונים".

"שד (ו)מעורר אימה"
"שהיא יודעת" – לא "והיא".
"מבלי לשאול שאלות"
"מעוות[ת]"
"(ו)קמה והלכה"
"ידע" [היה] שמה של האשה – בזכר!
"אותו שד… שמנע ממך" חסרות מרכאות, זהו ציטוט דבריה של האשה.
"[מ]להתקדם"
'דואג' או 'מודאג' – לא "מדאג"!
"[י]יראה" – 'יראה' הוא פעולה חיצונית לנושא המשפט, "ייראה" – פעולה פנימית מצד נושא המשפט. (כזכור, ניקוד יכול לעזור).

תנו לחיות!! חיות.

תודה רבה עוצלי גוצלי. עבר הרבה זמן.
למי שנתן לי ציון 1\5. אשמח אם הוא יבוא ויסביר למה. לא נעלבתי זה כדי שאדע מה לשפר.

זה הנחמד, נחמד בהחלט. נתתי לך דירוג ארבע מתוך חמש. בהצלחה!

חביב, אבל היו לך יותר טובים. מאד חינוכי.

תודה למגיבים. הייתי שמח לקצת יותר פירוט על הבעיות בחיבור. האם זה בתוכן או הכתיבה?
שוב הוכח לי שלא פעם יש פער עצום בין הרייטינג שאצפה ממשהו למה שהוא יפיק באמת. לטוב ולרע.

התוכן לא מקורי במיוחד ודי נדוש. אני רוצה לקרוא משהו עם רעיון חדש, מציאותי, משהו פשוט שאפשר להתחבר אליו.
והחינוכיות הזו משגעת אותי. גם ככה יש לי בית ספר ללכת אליו כל יום.
יכול להיות שאני לא קהל היעד האולטימטיבי לסיפורים שכאלה חח

שלום לך 572. נתתי ציון של 2 מתוך 5. אסביר מדוע. אתן 2 כוכבים על החרוזים. אתה נורא טוב בחרוזים. אך זה לא מספיק. זה ארוך מדי, מסורבל מדי, ומסובך מדי. זה לא מקורי, זה לא מעניין כל כך לקרוא סיפור על איש שנכנסו לו שדים. זה גם ארוך. אתה התחלת את ההתחלה לא כמו שמתחילים סיפור. "איש מסכן איבד את הדרך," זה סיפור ולא חדשות טלוויזיה. הסיפור היה יכול להתחיל כך: "גורי הוא איש חכם ונחמד. הוא היה פטתר חידות ובעיות. אך הפעם, בכביש רחוב התאנה 8, לא ידע לאן לפנות בשני כבישים!" אולי זה בלי חרוז, אבל תוכל לערוך את זה שזה יהיה עם חרוז, אבל זה עדיף מההתחלה שכתבת. אתה ממהר עם העלילה.

מקווה שאתה מבין.. יש יכולת להישתפר.