הילדים
הילדים לא רצו לשחק קלס,
הכרחתי אותם
אמרתי להם שפעם כולם שיחקו קלס,
ואין סיבה שלא ישחקו קלס גם עכשיו
אבל עכשיו זה לא פעם, הם אמרו,
עכשיו יש יותר ערוצים,
ויש אינטרנט ומשחקים אלקטרוניים
זה לא משנה, אמרתי,
אדם נשאר אדם ורוב ימיו לילות,
ואין אדם מושלם בכל המעלות,
אז תנו לו לחלום ותנו לו נשימה,
כי אדם הוא אדם הוא אדם,
הוא רק אדם
הם הביטו בי בשתיקה,
הדממה הייתה רועמת,
ואז הם פרצו בצחוק,
משוגע, הם קראו לי,
משוגע.
תגובות (1)
אני מעריצה את החשיבה שלך, את ההבנה שלך את העולם, פשוט מוקסמת כל סיפור/שיר מחדש…