שליט השחור

רסיסי האור על רקע השחור
עיניי הזכוכית הקמות לחיים
נועצות מבט מתריס באור המסנוור
הזעיר, הכמעט שקוף
הנה הימים באים ונעלמים
שליט השחור ממיר נשמתו
שוב ושוב…
הוא לא שולט בהכל
אינו שליט כל יכול
הלבנה משסעת בעורו
חותכת את בשרו
היא וצבא כוכביה המפזזים על עורו
מנגינתם צורמת לאוזניו
חורקת כמו יללת הרוח
כמו בכיו הצווחני של תינוק
לא עולה, לא יורדת
הלילה מתקפל עם הזמן
מתכנס בתוכו
מתכרבל בטלפיו
מפנה מקום
לשליט הריבוני היחיד
כדור בוער תלוי בשמיי התכלת
הוא שייך לעצמו
אף עין לא הותירה בו את כתם ראייתה
ושום יד לא הותירה בו את טביעת אצבעה
זך מחותם אחר
טהור לעצמו