קיוקו-פרק 1
פרק ראשון
הארוקי היה נינג'ה מסור לתפקידו , לעמו ולארצו , הוא היה נלחם רבות נגד נבלים רבים והגן על תושבי יפן מפניהם אבל על קיוקו הוא לא הצליח לשמור .
—
היא התהלכה ברחבי השוק הארוך שנראה כאילו אין לו סוף בכפר הנינג'ות פוג'ימי, היא היתה הנערה היפה בכפר , שיערה היה חום כמו האדמה , עיניה היו בצבע דבש ושפתיה הדקיקות היו אדמדמות , על גופה הלבן עטף אותה קימונו לבן עם עיטורי פרחי הסאקורה הורודים היא אחזה בסל קניות מלא בירקות טריים הישר מן השדות הרחבים ביפן , ובשר טרי היישר מן המשק , ודגים שריחם היה חזק וגרם לה למעט חלחלה קיוקו נישיקי היה שמה .
" עגבניות עגבניות! בשר טרי הישר מן המשק! דגי סלומון טריים דגי סלומון טריים " קולות של צעקות רבות נשמעו מן הדוכני העץ שעמדו בצידי השוק .
קיוקו התעלמה מן הרעש מחריש האוזניים הנוראי והמשיכה ללכת לכיוון ביתה הקטן , היא כבר קנתה מצרכים לארוחות הערב מספיקים לשניים אולי בעלה יחזור הערב מהצבא , הרי אין כמו לחזור מן הצבא ולגלות שבבית מחכה לך מרק מיסו חם , קארי וסושי , קיוקו ניסתה לעשות הכל כדי לגרום לבעלה להיות מאושר.
" אז החלטתי..אני אכין מיסו , קארי וסושי ! אם הארוקי האהוב שלי יחזור הוא ישמח ! אחח..כמה זמן לא ראיתי את החיוך שלו.." מלמלה קיוקו והביטה אל הירח הזוהר וחייכה חיוך רך , הגעגועים אליו היו כבדים , אך שלוותה נגמרה במהרה , כאשר המשיכה ללכת לכיוון ביתה אך הרגישה שמשהו עוקב אחריה , קיוקו הביטה לאחור ונשמה בכבדות , אך איש לא עמד שם , מאחוריה לא היה כלום מאשר שיח פטל שאינו בשל .
" זה כנראה רק הדמיון שלי , היא מלמלה והמשיכה ללכת , אך עדיין תחושת אי הנוחות עברה בה , היא חשה צמרמורת קלה והביטה לאחור אך שוב , איש לא היה שם , קיוקו נאנחה אנחת רווחה והמשיכה ללכת עד שהרגישה יד מושכת בשיערה החום , מאחוריה עמד אדם , פניו איניו היו מזוהות כלל , היו עליהן מסיכת ארנב לבן , הוא ריסק את ראשה של קיוקו על האדמה הרטובה , ופניה החלקות של קיוקו התמלאו בבוץ ועלים , קיוקו ניסתה לצרוח כדי להעיק עזרה אך האדם המשונה מנע זאת ממנה , הוא כיסה את פיה עם ידו השמאלית בחוזקה ועם היד השנייה חנק אותה ללא כל רחמים .
היא ניסתה להיאבק בו כדי להשתחרר אך ללא כל הצלחה , היא נכנעה לו , והביטה בו מבט מעורר רחמים .
" בבקשה עזוב אותי … " היא לחשה ודמעות זלגו מן עיני הדבש שלה .
האדם המסתורי שתק , אינו החזיר תשובה הוא פשוט המשיך לחנוק אותה בחוזקה עד שלא החזיקה מעמד ואיבדה הכרתה , הוא הביט בקיוקו חסרת ההכרה , דמעות היו מרוחות על פניה הוא הסיר את מסיכתו ונישק אותה , ופשוט….שרף את גופתה חסרת ההכרה של קיוקו .
תגובות (2)
אני אוהב להתחיל סיפור מפוקוס רחב.
איפה יפן?
היפנים אוהבים כבוד ואסתטיקה מעל לכול.
איפה המעמדות?
ידעת שאנשים מיוחסים יש להם זכות לבחירה המצרכים של השוק ומקבלים את הנתחים המובחרים ביותר?
האיפור מדויוק והקימונו חייב להיות ללא רבב.
אין לכלוך.
ואגב, אין צעקות… זה לא עובד אלא רק במעמד הנמוך.
סיפור על יפן חייב להיות מאוד אותנטי על יפן.
אני מציע לך לחקור את התרבות ממקורות שונים כדי שתבין את הלך הרוח. תיאור השוק הרגיש לי אירופה בתקופת ימי הביניים.
בהצלחה :)
היי תודה על הביקורת הבונה אני מכירה את התרבות , פשוט שיניתי כמה דברים כדי שיתאימו לסיפור :) אני אשתדל שהפרק הבא יהיה יותר מציאותי ופחות מן האנימה^^