Moon

אני לא בן אדם טוב, אני יודע את זה…
כולם יודעים את זה…
הדבר היחידי בראש שלי זה מסיבות, בחורות, כסף ושטויות.
ככה אני חי.
אני יודע שזה לא בסדר, אני יודע שאני לא בן אדם טוב… אף פעם לא הכחשתי את זה.
וגם היא ידעה את זה, אך מה שאני לא ידעתי זה היא.

יום אחד היא פשוט הופיעה מולי.
במועדון רועש יושבת על יד הבר, מחזיקה בכוס אלכוהול נמוכה ועמוקה.
הכל חשך מסביב לפתע, אין לי מושג מה קרה.
אולי זה הכמות אלכוהול הגדולה ששתיתי.
אבל הכל חשך מסביבה, רק היא זהרה, בשמלה אדומה ושיער שחור חלק שנח פרוע על כתפה.
לא ידעתי כמה הרגע הזה הולך לשנות כל כך הרבה עבורי, לא ידעתי איזה חלק גדול היא הולכת לתפוס בחיים שלי.
אותו הרגע מרגיש כל כך רחוק ועגמומי בתוך התת מודע שלי עכשיו, מרגיש כאילו זה קרה לפני עשרות שנים… או אפילו בגלגול חיים, והיא רק פלשבק קטן בזכרוני.
אני זוכר את היום הזה, מלפני כמה שנים…אני לא יכול לשכוח אותו לא משנה מה אעשה, לא משנה כמה בן אדם לא טוב אני יהיה.
כמה שהייתי בטוח בעצמי, ידעתי שהבחורה בשמלה האדומה והשיער הפרוע תגיע באותו הלילה למיטה שלי.
וככה זה היה, אין לי מושג איך… האלכוהול שיחק בהצגה , אבל בסופו של דבר זה קרה.
אני זוכר איך התעוררתי באמצע הלילה, כבר פיכח. היא עוד שכבה לצידי כשסדין בד לבן ודק מכסה את גופה העדין.
אור הירח שסתנן מבעד לחלון שמעל ראשי, האיר את חלקי גופה החשופים באור בהיר ורך שגרם לה להיראות מושלמת מידי.
ועל גבה החלק, קעקוע של מילים שלא שמתי לב אליו כשהיינו קודם באמצע המעשים.
אותיות מסולסלות ויפות שללא ידעתי באותו הרגע תיארו את הימים שעומדים להגיע ולהכות בי.
״היא כמו הירח, חלק ממנה תמיד יהיה מוסתר״
וציור מעומעם של ירח המוסתר בחשכה.
בין הקעקועים הכי מיוחדים שאי פעם ראיתי על גוף של בחורה.
בדרך כלל אני נגעל מבחורה שפוגעת בשלמות שלה, אני בן אדם לא טוב כבר הזכרתי, אני אוהב להעריך בחורה עם גוף מושלם.
אבל היא… לא היה לי אכפת, הקעקוע היה יותר מידי מיוחד עליה.
ולבסוף העייפות עשתה את שלה ונרדמתי מהר מאוד לצידה.

אבל אז זה הכה בי בבוקר, כשהתעוררתי והיא כבר לא שכבה לצידי.
החלק בו היא שכבה היה מסודר ומתוח כאילו אף פעם לא הייתה.
פתק קטן נח על הכרית הרכה.
בכתב קטן ומסודר , נרשם תודה.
אין לי מושג אם זה היה מגעיל אפילו יותר ממה שאני, או סתם תודה חסרת משמעות מבחינתה.
ואז זה התחיל, הימים שעומדים להגיע שהזכרתי קודם לכן.
ימים שלמים וארוכים שלא הפסקתי לחשוב עליה, ימים שלמים שבהן היא לא יצאה מהמחשבות שלי.
ואני אין לי שמץ איך זה קרה, איך היא הצליחה לעשות מה שאף אחת אחרת לא עשתה.
גרמה לי להתאהב בה, תוך לילה אחד ובודד שביליתי במחיצתה.
חיפשתי אחריה, בכל מקום שאפשר לעלות על הדעת.
על הבחורה עם קעקוע הירח המיוחד שעל גבה.
אפילו את שמה לא ידעתי…
ואחרי מרדפי שווא במשך שבועות החלטתי להתייאש, לא משנה איזה כישוף היא הטילה עלי, החלטתי שאני מפסיק לחפש.
ואז לפתע היא שוב הופיעה, באותו המועדון שהכרתי אותה בפעם הראשונה.
היא ישבה באותו המקום על יד הבר הפעם בשמלה שחורה סקסית וצמודה בעלת מחשוף עמוק בגבה.
החושף את הקעקוע המיוחד כל כך שלה.
ואז הבנתי… כמו בלילה הראשון, שוב הכל נדם והחשיך מסביבה, רק היא באמצע זהרה.
הבנתי שהיא לא תשאר גם אם אשיג אותה, הבנתי שלא משנה כמות פעמים שאשיג אותה היא לעולם לא תישאר.
כי היא כמו הירח… שבכל פעם הולך וחוזר.