דיאלוג
"יש שני סוגים של אנשים."
"מה הם?"
"תהיה בשקט, ואסביר."
"שפתיי חתומות."
"יופי. אנשים מהסוג הראשון, מסתכלים על העולם וחושבים על כך שכל דקה נולד מישהו."
"קוראים לזה אופטימיות."
"לאו דווקא."
"טוב, המשיכי."
"בסדר. אנשים מהסוג השני, מסתכלים על העולם וחושבים על כך שכל דקה מישהו מת."
"מבאס."
"כן, קצת."
"אם כך, אני בן אדם מהסוג השלישי."
"השלישי? הסברתי רק על שניים."
"זה לא אומר שאין עוד."
"צודק."
"טוב. אנשים כמוני, מהסוג השלישי, לא טורחים להסתכל על העולם. פשוט חיים את החיים של עצמם."
"חוסר אחריות משווע."
"את צוחקת עליי?"
"רק קצת."
"מאיזה סוג את?"
"אני? אני לא יודעת."
"תחשבי."
"טוב. נראה לי שאני מהסוג שמסתכל כל הזמן על כל העולם. שאוהב כל כך את כל העולם, שאין בו אהבה לעצמו."
"את יודעת שאני אוהב אותך."
"כן."
תגובות (2)
הו, זה מקסים
אני פשוט אוהבת דיאלוגים שכאלו