עץ הדובדבן

מתחת לעץ הדובדבן
יושבת ילדה,
כותבת סיפור ישן.

המילים נשפכות
כמו נהר העולה על גדותיו
הן צובעות את עולמה
בגוונים של זהב.

יום רודף יום
הדיו מרוחה על הדף
אך השיר לא נגמר
כי הזמן לא חלף.

אנשים שעוברים לידה,
לא מסוגלים להבין.
איך היא כותבת בלי הפסקה,
מדוע אינה עוצרת לשנייה?

הם אומרים לה
מכתיבה לא יצא לך שום דבר
את צריכה ללמוד
דברים יותר חשובים
משהו שבאמת יעזור לך בחיים.

אבל היא יודעת
שהם לא מבינים
אם תפסיק לכתוב
זו תהיה טעות
הגיטרה תפסיק לשיר
המכחול ייסרב לצייר
והעולם כולו ימות.

מתחת לעץ הדובדבן
יושבת ילדה,
וכותבת שיר ישן.