אחים לקרב
******
אם היינו יכולים לחלום כמו נערים, לחזור שוב לגיל העשרים אז אוליי הייתי משנה את עצמי.
אוליי הייתי טיפה פחות כבדה, הייתי נותנת לעצמי ליפול לתוך עננים של אהבה שהרעפת עליי.
אוליי הייתי שותקת ומקשיבה למילים במקום לפסול אותך על חוסר נימוס והרגלים.
ואוליי הייתי מראה את מקסימום האהבה שרכשתי לך ופחות שומרת בלב עד כמה שאני צריכה אותך.
ואני מנחשת שגם הייתי מאשרת לקול שבי לפרוץ בבכי שלא תלך ואוליי היום היית פה איתי.
אבל משום מה אני גם לא תמימה, למדתי ממך, אני יודעת שלא היית חוזר, תמיד אמרת שיש דברים שאמורים לקרות ולכן הלכת איתם. "אחים לנפש" קראת להם אבל בשבילי הם 'אחים לקרב' הרי לצידם אתה נלחם כדי לנצח בשביל מי שאהבת. בחרת להציל את הארץ שלי שלך שלנו.
ושתדע לך אהוב, גם עם יעברו עוד עשרים שנה ואני אמשיך לחשוב על העבר שדהה, ואני ארצה לשנות ממנו רק עוד מעט כדי להיות במחיצתך, אני יודעת שלעולם לא ארצה לשנות אותך. לעולם לא אחשוב לשנות פסיק ממך.
******
תגובות (3)
בחלק הראשון הייתי בטוח שזה על אהבה.
על מישהו שהיא עדיין אוהבת אותו ומתחרטת על דברים בעברה.
החצי השני כבר מופנה אל אהוב שכבר אינו בין החיים.
שני החלקים לא מתחברים היטב. יכול להיות שהם לא אמורים… אולי זה שני סיפורים שונים.
אני התחברתי יותר לחלק הראשון.
זה על אהבה. נכון ששנה החלקים לא נפגשו מדוייק אבל אני אהבתי ככה.
תודה.
*ששניי