All because of a tennis ball

כתבת אחת רדפה אחריי אביטל במטרה לדלות ממנה על ההפסד שלה בטורניר טניס נגד מתחרה אחת , שהיא לא ממש ידעה להסתדר איתה.
" אפשר לשאול אותך למה הפסדת ולמה כל כך התעצבנת שזה לא היית את? גברת אביטל , תוכלי לשתף אותי ואת הצופים במה שעובר עלייך?" שאלה הכתבת ברצינות.
" אני לא מעוניינת לענות על שאלות מהסוג הזה. ואני עכשיו בדיוק לא מזמן נפרדתי מהחבר שלי.." אמרה אביטל באדישות והתעלמה מהכתבים שהשתרכו מאחוריה.
" החבר שלך , מר גבריאל לנדר . הוא זה שנפרד ממך או שאת היית זאת שנפרדת ממנו?" שאלה הכתבת אבל אביטל ברחה ממנה כמו מטיל.
" אני לא מעוניינת לדבר על החבר שלי. עכשיו תסלחו לי . יש לי עוד הרבה דברים לעשות בחיים ." אמרה אביטל ללא חיוך ונעלמה משם במהירות.
כשאביטל הגיעה לדירה המשותפת , היא התחילה לארוז את תיקה בזריזות ידיים . היא שמעה את הביפר מופעל.
" אביטל , עדיין לא מאוחר לדבר. אם את רוצה שאדבר איתך , אני עדיין בסביבה. לא צריך למחוק מיד את כל מה שקרה בינינו . אולי ישנה האפשרות לראות היכן הבעיות ואז לשנות." נשמע בבירור קולו של גבריאל ואז אביטל סגרה את הביפר כי היא לא הייתה מעוניינת לשמוע את מה שיש לו לומר לה.
" תשכח ממני , אני לא חוזרת להיות החברה שלך אחרי מה שעשית לי." מלמלה אביטל בינה לבין עצמה בעצבנות.
" אני לא חוזרת להיות החברה שלך שוב, " אמרה . נשרה דמעה אחת בודדה מעיניה היפות. אבל היא לא ניגבה אותן . אביטל הניחה להן לפול מאליהן.
היא נפלה על הרצפה ללא כוח . ולא מפני שלא היה לה כוח , כבר מזמן היא לא בכתה כך. היא בכתה כמו שלא בכתה בחיים.
אביטל זכרה את עצמה ואת גבריאל עד לפני שנה מאוהבים ומאושרים. ועכשיו , מה היא אמורה לעשות בחייה? להמשיך הלאה יהיה כמו לתת לרגשותיה לשקוע בתוכה.
" למה? למה בגדת בי?" הוסיפה אביטל בבכי . למרות שהיא שחקנית טניס מובטחת ומוצלחת , היא לא תתן למישהו כמו גבריאל להרוס לה את הקרירה שבנתה.
אחרי שהיא ארזה את תיקה , היא הזמינה מונית שתבוא לקחת אותה מהדירה של גבריאל.
היא ירדה למטה וכשהמונית הופיעה למול עיניה , הנהג שישב בתוך המונית היה גבריאל בכבודו ובעצמו.
" את לא יכולה לקבור את רגשותייך מפני שעדיין בתוך תוכך אני יודע שאת אוהבת אותי." אמר לה גבריאל ויצא מתוך המונית.
" אני דווקא יכולה לעשות זאת זה שהייתי החברה שלך לא אומר שהיית צריך לבגוד בי עם מישהי אחרת!" אמרה אביטל בחיוך מתגרה.
" אבל לא בגדתי בך!" מחה גבריאל.
" לא בגדת בי? אתה ממש צדיק, אני לא מבינה איך הייתי יכולה להיות החברה שלך! " אמרה אביטל בכעס.
" את עדיין החברה שלי!" קבע גבריאל ברכושנות.
" כבר לא , תתרגל לכך שאני החברה שלך לשעבר!" אמרה אביטל בבכי .
" עכשיו את החברה שלי לשעבר?! לא אביטל , את לא יכולה לעשות לי את זה!" אמר גבריאל וניסה לשכנע אותה לחזור אליו.
"בטח שאני יכולה לעשות לך את זה, אני כבר לא החברה שלך. אז תתרגל ותתחיל להבין שהחיים שלי לא תלויים רק בך. במה שגבריאל יגיד , במה שגבריאל יעשה. אני כבר יצאתי מהחיים שלך עכשיו תורך לצאת מהחיים שלי!" אמרה אביטל לגבריאל.
" תגידי , אביטל , את רצינית?" שאל גבריאל בפליאה.
" הכי רצינית שיש , למה מה חשבת , שאם בגדת בי אז אני אמשיך להיות החברה שלך כאילו לא קרה כלום!" נשפה אביטל בעצבנות.
" אני לא אתרגל לשום רעיון מגוחך שכזה , אם חזרתי עד אלייך זה בכוונה שאני הכי רוצה שנחזור, נחזור להיות ביחד." התחנן גבריאל והביט בה בעיניים מקוות.
" ואני לא מאמינה לך , תתרגל שאני החברה שלך לשעבר. תחפש מישהי שתהיה החברה שלך ואז נראה אותך מחפש אותי שוב אבל הפעם אני לא ארחם עלייך." אמרה אביטל ולקחה את תיקה מתא המטען ועברה מהמדרכה במהירות.
גבריאל צפה בה באכזבה.