גיבו ותצטטו!

מתי היא תשים לב.. פרק 40

18/02/2017 3017 צפיות 2 תגובות
גיבו ותצטטו!

נקודת מבט הדר –

יום חמישי הגיע.
ענבר כבר לא הייתה בבית במשך שלושה ימים.
עומרי התכנס בתוך עצמו , לא יוצא מהחדר.
בקושי יצא לאכול.

"שילך כבר לעבוד.." אמרתי למתן, הוא יושב בלי לעשות כלום. רק בוהה בתקרה .
"יפה שלי, הוא צריך להירגע." אמר מתן .
"ענבר בטח הרוסה.." נאנחתי בעצב,
"מאוד." נאנח בתסכול, "בואי נצא." ניסה להוציא אותי מהבהייה בעומרי ששכב במיטה שלו .

שני וטל רצו להיפגש, מתן מיד הסכים.
טל יצא חמשוש, לכן הוא יכול לצאת איתנו היום בערב.
"בשבת נלך לסופרלנד?" שאלתי,
מתן צחק והמשיך בנסיעה אל המתחם באולינג.
"נו מתן!"
"אולי, נראה מה יהיה מזג האוויר. אמרו שיהיה סואן"
"סוער התכוונת.."
"סואן, נשמה שלי."
"טוב" צחקתי, מצלמת את מתן בניגוד לרצונו.

"דיברת עם מעיין?" שאל
"כן, קשה לה בלעדיי" חייכתי חיוך קטן,
"אתן דבק אחת לשניה, ברור שיהיה לכן קשה."
"לא, אנחנו לא."
"אפילו לשירותים אתן הולכות ביחד!" צחק
"כי לא רציתי ללכת לבד." צחקתי
"טוב, קיצר אתן דבק."
"טוב." צחקתי

"אני אלופה!" קפצתי על מתן כשהפלתי חצי מהפינים במסלול של הבאולינג.
"אנחנו עוד ננצח אותם!" צחק מתן
"חכה, תראה מי אלופה." אמרה שני וזרקה את הכדור לרחבה והכדור התנדנד בין הקצוות וכמעט נפל לחור.
אך בדקה האחרונה, הפיל את כל הפינים .
נשארנו פעורים.

"צעירים." אמרה שני בקריצה וחיבקה את טל שנשאר בהלם
"ואו" צחק טל , מופתע מחברה שלו .

"מה נאכל?" שאלתי את שני, מתלבטות איזה אוכל בדיוק להזמין.
אני אוהבת ימי חמישי קלילים.
"טוסט וסלט חלומי" אמרה בחיוך רחב, טל צחק והוסיף "אחרי זה יכאב לך הבטן מהגבינה"
"אז מה, זה שווה את זה.." אמרה בגאווה

שני רגישה לחלב, כולנו הספקנו כבר להבין את זה .
"לא, שני.. עדיף שתאכלי משהו בלי גבינה" אמר מתן
"נו די." מלמלה וביקשה מהמלצרית טוסט וסלט חלומי
"על אחריותך." אמר מתן
"אני רוצה אומלט עם פטריות." ביקשתי בחיוך

התחלנו לאכול, שני התרגשה בטירוף מהטוסט.
"אני נותן לזה חצי שעה" צחק טל
"אני נותן לזה עשרים דק' גג." אמר מתן
"אני נותנת לזה- שתקו." אמרה שני

"נשאר לך 2 דק." אמר טל בצחקוק
"אתה תראה, היא תכף תקום."
"עוד דקה." הכריז טל שוב
"אני אנצח. אתה תראה." אך שני המשיכה לאכול.
"נגמר" צחק טל

"בסדר, לך יש עוד עשר דק." אמר מתן .

זה בדיוק מה שקרה.

"מה קרה? זה מהחלב?" שאל מתן בתמימות
"לא, יש לי פיפי." תירצה שני ותפסה בבטנה .
"אני חי איתה כבר שנה וחצי. תאמין לי-אני יודע." צחק טל

שני ברחה לשירותים ואנחנו הזמנו חשבון .
"לכי תראי מה איתה." אמר מתן כשעברו כבר עשר דק' והיא לא פה.

"שמעתי קולות הקאה, בע." חזרתי אל מתן בגועל
"טוב, אני אלך לבדוק מה איתה." אמר טל כשסיים לשלם עליו ועל שני , למרות שמתן התעקש.

"אתם באים אליה הביתה?" שאל טל לפני שהלך ,
"נלך לאמא שלי, תבואו ואז תחזרו אליך." אמר מתן.

נקודת מבט טל-

נכנסתי לשירותים המשותפים ושמעתי קולות הקאה.
יודע שזאת שני.. הרי מוצרי חלב בהגזמה, עושים לה בחילה.
"שניקי, את רוצה מים?"
"כן.." יבבה

ניגשתי מיד להביא לה בקבוק מים ונכנסתי לתא, אוסף לה את השיער בעוד שהיא שרועה על הריצפה וראשה מוטל כלפי החור של האסלה.

"נחזור אל נעמי?"
"לא. לא. אני רוצה להתקלח" מלמלה
"טוב יפה שלי, נבוא אלי. תשני אצלי היום?"
"לא, לא יודעת." מלמלה
"כן, בואי. חברות של ליטל ישנות אצלה היום"

נסעתי הביתה הכי לאט ובטוח שאפשר, על מנת ששני לא תקיא לי ברכב.
"למה הסכמת לי לאכול?" יבבה ,
"אני אמרתי לך לא" צחקתי, הרי היא זאת שהתעקשה
"אוף. אני יודעת" יבבה בבכי

שני נכנסה מיד להתקלח, לא מדברת.
יצאתי אל המרפסת לעשן קצת, רואה את חברה של אחותי מצטרפת ביחד עם אחותי .
כנראה החמולה שלה עוד לא הגיעה.
זה עכשיו הזמן שלהן להנות לפני שהן סוגרות בבסיס.

"איפה שני?" שאלה ליטל, שותה מהבקבוק קולה שלה.
"במקלחת, היא אכלה חלב." הסברתי
"יאמי." צחקה
"כן." צחקתי, "איך בצבא?" הפנתי את השאלה אל חברה של ליטל.

החברה חפרה , ליטל השפילה את ראשה .
ליטלי מתוסכלת מזה שהיא לא מתגייסת בגלל שיש לה אסטמה כרונית.
אמרתי לה שתשמח מזה, אך היא לא ראתה את זה כ"לשמוח".
אבל היא עושה שירות לאומי, מתנדבת עם ילדים קשיי יום.
ככה היא כל יום בבית.

אחרי שעה של ישיבה במרפסת והבית שהתמלא בבנות חופרות – שני יצאה מהמקלחת לבושה בפיג'מה חמה.
"את תתקררי, בואי ניכנס." הפצרתי בה לקום אל תוך הבית.
ההורים שלי בצימר, מסביר את החגיגה של ליטל.
"כואבת לי הבטן." מלמלה בבכי, מתיישבת במיטה ומתחילה להיכנס ללחץ.
"אני מצטערת, לא התכוונתי לאכול חלב." דיברה לעצמה.
"יפה שלי, הכל בסדר. אכלת חלב, הכל בסדר ."
"אבל כואב לי.." יבבה
"בואי תשכבי, אני אביא לך תה וכדור." נשקתי למצחה,

הנייד שלי צלצל, זה אבא של שני.

"טל" לא נתן לי זמן לענות לו
-"מה נשמע?" שאלתי בזמן שהכנתי תה.
"נהדר. אתם חוזרים לבית? שני לא עונה."
-"נישאר אצלי, שני אכלה חלב."
"שוב פעם?" צחק "איך המכשפה הקטנה הזאת משכנעת את עצמה לאכול חלב ואז בוכה."
-"לא נורא, היא תתגבר."
"כן, נכון. מחר תבואו איתנו לראות סרט?"
-"אפשרי, אני אשאל את שני." הסברתי
"או שנלך בשבת." אמר
-"בשבת מעולה"
"טוב, אני לא אפריע לכם." צחק,
-"לילה טוב." צחקתי

"אבא שלך התקשר, נלך בשבת לסרט?"
"כן!" שמחה, לוגמת מהתה .
"יפה שלי, מאחד עד חמש- את תתבאסי אם אני אצא עם ליאב?"
"לא. לך איתו.." אמרה, מפתיע..
"את רוצה להיפגש עם רוני? או עם חברה של ליאב?"
"לא.." מלמלה
"אז תהיי עם אחותי?"
"אולי אחרי" אמרה, מדליקה את הטלוויזיה על ערוץ 22.

הלכתי להתארגן, מיד אחרי שווידאתי עם ליטל שהיא תקרא לשני לראות איתם סרט.
היא הסכימה מיד והלכה להציק לשני .

"מאמי!" שמעתי את שני צועקת כשיצאתי מהמקלחת,
"מה?" צחקתי,
"ילד בן 10 מסבירממה זה אורגזמה!" צחקה
"מה?" שפשפתי את זרועי.
"כן!!! בערוץ הילדים!!!!" צחקה, מראה לי סרטון בפייסבוק
"ואו.. לא חושב שידעתי מה זה אורגזמה בגיל שלו."
"גם אני!!" צחקה, ממשיכה לצחוק בהיסטריה .
אני אמות על הדבר הזה.

כלאתי אותה תחתיי, נושק לשפתיה ברוך אך בתשוקה.
היא כזאת מתוקה.
"את מי אני אוהב?" שאלתי
"אותי!" חייכה, נושקת לשפתיי ומחככת את אגנה באגני.
"את תהיי שקטה?" צחקתי,
גורר אותה לסשן אהבה.
"תלוי." קרצה

נקודת מבט שני-

טל נסע לחברים שלו, נשארתי עם ליטל בבית.
לא הרגשתי בנוח להיכנס בינה לבין החברות שלה.
אז שכבתי בחדר ביחד עם האייפון שלי .

לאחר שעה, ליטל העירה אותי בעדינות, מציעה לי לראות איתן סרט, אך סירבתי ונרדמתי .

הנייד שלי צלצל, זאת אלינור.
ממתי היא מתקשרת אלי?

-"אלי?" צחקתי
"כן, מה את מופתעת?"
-"את רעבה, נכון?" צחקתי
"כן! אני רוצה גלידה, אנחנו אצל נעמי. את רוצה לבוא?"
-"אכלתי חלב וזה עשה לי רע.. אבל בא לי וופל בלגי"
"אז נאסוף אותך ואת טל?"
-"הוא אצל חבר, רק אני פה."
"אין בעיה, אז תבואי איך שאת. קונים וחוזרים לפה"

מאז שאלי בחודש שמיני וכל רגע אמורה להמליט, אז החשקים שלה גברו כמו שהבטן שלה גדלה.

שמתי עליי את הפליז הצבאי של טל ויצאתי מהחדר עם הנעלי בית שלי והאייפון.
שאלי תשלם עליי.
"לאן?", שאלה ליטל, כל החברות שלה הסתכלו עליי.
"לדודה נעמי, אני הולכת עם אלי לקנות גלידה."
"הגלידה תעשה לך רע.." אמרה בחיוך קטן
"בא לי וופל בלגי." צחקתי,
"תהני." צחקה

עדכנתי את טל על זה שאני הולכת עם אלי, הוא שמח.
אומר לי לקחת את האשראי שלו.
אבל לא. אני לא רוצה.

"אלי!" חיבקתי אותה חזק כשהתיישבתי במושב הקדמי לידה.
"איפה אבי?"
"אצל נעמי. נלך שתינו"

"איך זה שטל הלך לחבר?" שאלה בזמן שקנינו וופל בלגי וגלידות
"שחררתי קצת.." צחקקתי. "הקשבתי לך."
"אני שמחה." חייכה,

חזרנו אל הדירה של נעמי, השעה כבר 10 בלילה, אנחנו עדיין יושבים ואוכלים.
"איך את מרגישה?" שאלה הדר, מתחממת בעזרת הכוס תה שבידייה.
"בסדר" חייכתי, סוקרת את הפיג'מת לבבות שלה.
"איפה מתן?" שאלה הדר בקול, הוא ואבי הלכו לפני חצי שעה לעשן ולא חזרו.
"לא אכפת לי, אני אוכלת" צחקה אלי
"אכפת, אכפת." צחקה הדר ונעמי חייכה
"תני להם קצת ישיבת גברים בחוץ." אמרה נעמי, יודעת שבן הזוג שלה בחוץ גם.

הנייד שלי צלצל, השעה כבר 23:34, עדיין צפינו בסרט בטלוויזיה.
הדר חבוקה בזרועותיו של מתן , בעוד שאבי נרדם על ברכיה של אלינור שישבה בישיבה מזרחית על הספה.

נעמי ובן זוגה היו שקועים בסרט בכורסא שלהם.
ניתקתי את מחשבותי ועניתי לנייד.

-"בייב"

"שש.." השתיקה אותי אלינור וסידרה את משקפיה על אפה.

-"בייב." לחשתי בצחקוק
"יפה שלי, את עדיין שם?"
-"כן, אנחנו רואים סרט."
"תתקשרי אליי לפני שתרצי לחזור? אני אקח אותך."
-"כן, כן. מתי אתה רוצה?"
"מתי שאת רוצה, בייבי שלי."
-"אולי עוד רבע שעה תבוא? סיימת עם חברים?"
"כן, אני אבוא עוד רבע שעה."

"אני אחזיר אותך." אמר מתן, "לבית?"
"לא, אל טל. אבל הוא יבוא לקחת אותי."
"שיכנס להגיד שלום" אמרה נעמי
"אני אחזיר אותך לבית, למיטה שלך." אמר אבי
"אתה מודע לזה שאנחנו ביחד כבר שנה וחצי. כן?"
"כן, שני. כן!" אמר בצחקוק.
"אתה לא תוכל לשמור עלי כאילו אני הבת שלך. אני כבר בת 18 עוד מעט"
"שמעת מה אמרת?" אמר
"שאתה לא תוכל לשמור עליי כאילו אני הבת שלך?"
"לא. אמרת שאת עוד מעט בת 18. בינתיים אני כן יכול לשמור עלייך."
"טוב, די!" כעסתי. שוב הוא מתחיל.
"לא די. אני אקח אותך אלינו, תשני אצלנו." אמר בחיוך

"אבי די." אמרה אלינור
"מה די? היא עוד ילדה." אמר אבי
"אז מה! אנחנו ביחד מגיל 16. להזכיר לך מה עשינו?"
"זה לא אותו הדבר." אמר

"זה כן!" כעסתי,
"זה לא, את עוד ילדה ואת לא מבינה את כל ההשלכות."
"עזוב אותי! אל תדבר איתי, אני לא אוהבת אותך. אתה רע!" כעסתי,
"שני , בואי" אמר אבי כשקמתי מהספה אל כיון הדלת
"לא רוצה! אני מרחמת על הילד שלך, אתה תגדל אותו לפחד לספר לך דברים." כעסתי,
"שני!" כעס "אני עושה את זה למענך."
"אתה מהרגע הראשון לא פרגנת לי, רק לרוני אתה מפרגן!"
"כי רוני חכמה יותר! את עוד ילדה." כעס
"אני בגיל של רוני ואני חכמה!" צעקתי עליו, אלינור הרגיעה אותו, בעוד שמתן קם מהספה וחיבק אותי אל גופו.
"אין לך אח גדול שיעורר אותך על החיים שלך. את יוצאת עם מישהו שגדול יותר ממך ובטח רוצה דברים יותר ממך. אז אני מעורר אותך."
"יש לי הורים משלי, הם סומכים עלי. ואני הרבה יותר בוגרת ממך." כעסתי, מתחילה ליבב ויוצאת מהבית של נעמי ומחייגת לטל שיבוא.

היו כעסים בבית, ובאמצע היבובים שלי אל טל שיבוא, מתן יצא אלי לבחוץ.
"בואי, ילדה קטנה שלי. בואי" נשק למצחי, מחבק אותי חזק אל גופו ונותן לי לבכות
"הוא רע. למה הוא לא מבין שאני גדולה? אז סו ואט- שכבתי עם חבר שלי. זה חבר שלי! הוא מבין את זה?"
"א-אני מבין." נחנק כששמע ששכבתי עם טל.
"אני לא מבינה למה אני צריכה לתת לו הסברים כל הזמן. למה הוא אומר שאני לא חכמה כל הזמן? זה כי אני הולכת לפסיכולוג?" יבבתי
"את חכמה, את מאוד חכמה. אני בטוח בזה." אמר
"אבל הוא אומר לי שאני לא. זה בגלל שאני מדברת עם עצמי והולכת לפסיכולוג עדיין." יבבתי
"אני גם הולך לפסיכולוג, זה לא דבר רע." קבע
"אבל אתה זה לא דוגמא. אתה מצליח בהכל."
"גם הדר הולכת לפסיכולוג. גם אלינור הלכה לפסיכולוג."
"באמת?" מחיתי את דמעותיי,
הוא הנהן בראשו והחזיק בפניי, מביט עמוק בעיני ואומר ; "תבטיחי לי שאת תמיד תאמיני בעצמך. את חכמה, את יפה ואת חשובה לנו. אל תתני לאף אחד לשנות את זה."
"תודה.." מחיתי את דמעותיי

ישבנו בשקט בחוץ וחיכינו לטל שיבוא,
"לילה טוב שניק. תסמסי לי כשאת הולכת לישון" אמר מתן כשטל עצר את הרכב ממול לבית.
"תודה, מתן.." שפשפתי את עיניי
"הכל בשבילך, קטנטונת."
"אני גדולה." מלמלתי, מחבקת חיבוק אחרון ונכנסת לרכב של טל.

"מה קרה?" שאל ללא הבנה, מחבק ישר ונושק למצחי.
מתן הסביר לו הכל וטל הנהן בראשו.
זה כואב לי שכולם מקבלים אותו חוץ מאבי.

"אני נעלבתי." אמרתי לטל כשנשכבנו במיטה
"למה?" צחק , "המשפחה שלך אוהבת אותי, זה בסך הכל שאבי מגונן עלייך."
"אבי אמר שאני טיפשה."
"הוא אמר שאת לא חכמה, הוא לא אמר שאת טיפשה"
"אבל זה נחשב שאני טיפשה."
"את ממש לא טיפשה. את חכמה" נשק לשפתיי רגע לפני שכיבה את האור.
"אני מצטערת שאני משוגעת שאני מדברת עם עצמי" התחפרתי בתוך גופו.
"אני אוהב את זה בך."

התעוררתי באמצע הלילה עם דחף חזק של פיפי,
מגששת בחושך אל הדרך לשירותים,
צורחת בבהלה כששמעתי מישהי צועקת אאוצ'.
"אע!!!" צרחתי בבהלה, מיד מליון צעקות.
טל קופץ מחדרו ללא חולצה ומדליק מיד את האור , ובאינסטינק מצמיד אותי לגופו.
"שני!" כעסה ליטל ולאחר שניה נשפכה מצחוק
"למה יש פה בנות על הריצפה!" מלמלתי בכעס,
טל צחק והרגיע את כולם.
שולח אותי לשירותים ומביא איתו על הדרך כוס עם מים שלא אקום שוב.

חזרתי לחדר ונשכבתי מעל גופו של טל,
בטני צמודה לבטנו, לחיי מעוכה בצווארו וידיי חובקות חזק את זרועותיו.
"שני את מועכת לי את ה-" אמר אך קטעתי אותו
"את מה?" כעסתי
"אם היית נותנת לי לסיים, היית שומעת." צחק
"את מה מעכתי!"
"את הבטן, הבטן שני." הזיז אותי מעט
"תן לי נשיקה בצוואר." ביקשתי, כך הוא עשה.

"תלטף לי את הגב."
"שני." אמר טל, "לכי לישון."
"תלטף לי את העורף" התפנקתי
והוא נכנע.
"קצת ימינה" ביקשתי וטל עשה כדבריי.
"את ילדת פינוק מהלכת."
"אני יודעת." אמרתי בקול תינוקי .

התעוררתי בבוקר מקול צחקוקים של בנות.
אני שונאת בנות.
"טל! תסתים אותן" מלמלתי בעייפות,
טל ישן חזק.
נחירות קטנות נשמעו מפיו.

לצערי,
קמתי מהמיטה ויצאתי לראות על מה כל המהומה בסלון.
הסלון היה מלא בבנות עם פיג'מות קצרות.

"למה אתן צועקות?" מלמלתי ,
"חמישים גוונים של אפור!" צעקה אחת הבנות
"נו? עוד מעט יוצא חמישים גוונים של אופל." לא הבנתי

חזרתי לחדר כשראיתי את ההסבר שלהן כחסר סיכוי,
טל עדיין ישן.

דפדפתי בנייד וראיתי הודעה מאלינור,

'אני מצטערת על אתמול. רוצה לבוא לשבת?' 09:30

-'לא! אני לא אוהבת את אבי. הוא מרושע' 09:52

'הוא בסך הכל דואג לך.. אני אומנם לא מסכימה איתו, אבל הוא אוהב אותך.' 09:57

-'רע!' 09:58

נשכבתי בחזרה מעל טל, רואה אותו מתעורר משנתו עקב משקלי עליו.
"בייב, יהיה בוקר אחד שאני יוכל לקום מאוחר?"
"לא.. בייבי שלך רוצה לטייל ולאכול."
"אז אם ככה, כדאי שתקומי להכין לשנינו."
"ממ.." מלמלתי אל צווארו ונישקתי,
אני כל כך רוצה אותו.
"מה אתה רוצה שאני אכין?" שאלתי בלחש אל אוזנו
"אותך, מספיק לי."
"איך?" המשכתי להתגרות בו
"כאן, ערומה."
"אני כאן." נשכתי את אוזנו וצווחה קטנה נפלטה מפי כשטל ריתק את גופי תחתיו במשיכה אחת.

"טיזרית קטנה." צחקק אל צווארי ומשם – משם הכל קרה.

נקודת מבט הדר-

שטפתי את פניי ויצאתי מהחדר של מתן, פוגשת באימו בסלון מבשלת.
"נעמי אני רוצה קורנפלקס." ביקשתי בחיוך,
היא מיד הפנתה אותי לארון.
"נשמה שלי, איך ישנת?"
"מעולה."
"יופי, כפרה. אני לא נרדמתי.." סיפרה בשקט
"למה?"
"חשבתי על הריב של שני ואבי.."
"בסדר, הם יפתרו את זה"
"כן, אבל שני. שני היא הנסיכה שלנו. ואבי, אבי אוהב אותה.. אבל הוא חונק אותה"
"כן.. הוא צריך להבין שהיא כבר לא בת 16."
"אני מקווה." נאנחה

מתן תלה כביסה עם בן הזוג של נעמי,
מתחילים להתארגן לקראת השבת.
אני נשפכתי על המיטה של מתן ביחד עם ליהי שקפצה לביקור אחרי הגן ותשאר לארוחת שישי.

נשיקות חמימות הורגשו על צווארי. מריחה ומרגישה את מתן.

התארגנתי לקידוש, אוכלת בהנאה ומיד אחרי הקידוש נשפכת בחזרה במיטה .

מתן עשה כמוני וניסה להירדם.
הפיהוקים לא הפסיקו, אך לא נרדמתי .

"בוקה, בוקה, בוקר טוב!" שרה ליהי וקפצה על מיטתנו
"מה היא עושה ערה?" נאנחתי בעייפות
"מה את עושה ערה?" הפנה אל ליהי את השאלה.
"יש לי חופש!" קפצה באושר על המיטה
"אבל לנו לא." אמרתי
"יש לך! מפונקת." אמרה בצחקוק
"בואי לישון, ליהי." אמר מתן וכיסה אותה בשמיכה לידו.

אני רציתי להיות מחובקת אליו.
חיבקתי את מתן והתרפקתי על גופו.

נקודת מבט טל –

יום שבת הגיע במהירות שיא והיינו הדרכנו אל הבית של שני, שם הוריה חיכו לנו ומשם נסע לסרט.
"איזה סרט נראה?" שאלה שני בזמן הנסיעה, מוציאה לעצמה שיער מהגבות
"לא יודע, תלוי בהורים שלך"
"נראה חמישים גוונים של אופל?"
"לא." קבעתי
"למה?" צחקקה, מתקרבת אל פניי ונושקת לשפתיי
"כי ככה. זה לא בשבילך הסרט"
"זה כן, זה שיש סקס. זה לא אומר"
"זה כן."
"אני אוהבת סקס."
"כן, אבל- שקט." נאנחתי ודחפתי אותה למקומה.
"אה לא אוהב סקס?"
"תודה שני על ההתחשבות שלך."

"אה, אה, אה-אה.." שני השמיעה גניחות מוזרות
הבטתי עליה בהלם והמשכתי לנהוג,
"אה. אה. אה!" הגבירה את קולה
"נו מה? את רוצה לגרום לי לזקפה?" צחקתי, יותר כעסתי.
"אה. אה. אהבה!" צחקה
"מה לא בסדר בראש שלה? אה אלוקים?"
"זה שיר של אפרת גושן!" צחקה
"שיר של גניחות? במיטה את לא גונחת ככה."
"אתה רוצה שאני אגנח ככה?"
"שני די!" צחקתי

"שני רוצה קולה זירו?" שאלתי, יודע ששני תרצה קולה באמצע הסרט.
"כן!" קפצה באושר,
"אתם גם רוצים?" שאלתי את הוריה שהיו עסוקים בלבחור סרט.
"קח את האשראי שלי , טל. תזמין לנו שני פוקפוקן" אמר אבא של שני, מעוות את השם של הפופקורן.

הלכתי להזמין, יודע שאין מה להתווכח עם ההורים שלה.
"אני רוצה סקיטלסט!" אמרה שני בקופצניות
"סקיטלס." תיקנתי
"סטיקלס" חזרה שוב
"כן, תביא סקיטלס גדול" ביקשתי מהמוכר
"אני אוהבת סטיקלס." צחקה, מתחילה לאכול.

"איזה סרט זה?" שאלה שני בזמן שישבנו באולם .
"למה דווקא הוא." אמר אמא של שני
"מי?" שאלה שני
"הסרט" ענתה
"איזה סרט?"
"למה דווקא הוא" אמרה שוב אמא שלה.
אבא של שני ואני התחלנו לצחוק, רואים את שני מתעצבנת.
"נו! איזה סרט." כעסה
"למה דווקא הוא, יפה שלי. זה השם של הסרט" צחקתי
"אה… יפה שלי?" שאלה, חושבת שזה שם הסרט.
אבא שלה צחק ממש הפעם .
"לא. השם של הסרט זה – למה דווקא הוא." הסברתי לאט
"אה!" צחקה וקברה את ראשה בחולצתי

כשיצאנו מהסרט, אמרתי מיד לאבא של שני "אני לא מליונר." צחקתי
"שיט. אז טוב , שני. להיפרד" אמר אבא שלה

"נלך למסעדה?" שאלה אמא של שני
"כן!" קפצה שני,
"לא. לא אוכלים בחוץ, הכנתי חמין." אמר אבא של שני
"לא!" אמרה שני בהתפנקות
"אני, שני וטל אוכלים במסעדה" אמרה אמא של שני
"נשים. לעולם אל תתוכח איתן!" אמר אבא של שני .

אז אכלנו במסעדה חלבית.

"מתי אתה חוזר לבסיס? אני אמור לנסוע לאזור. אני יוכל להקפיץ אותך" אמר אבא של שני,
"כן! נעשה לשם טיול" אמרה שני
"לא. את בבית הספר" אמר אבא שלה
"אני כועסת." אמרה שני
"תשתי מים קרים" צחק אבא שלה.
"אני אמור לחזור ביום שני, יש לי תרב"א בראשון."
"מה זה תרב"א? זה מסוכן?" נבהלה שני
"תרבות יום א', מתוקה. זה פעילות העשרה שחינוכיות עושות." הסביר אבא של שני, צוחק מעט.
"מי זה חינוכיות?" כעסה שוב שני,
"משקיות חינוך. ואו. הן הכיציפות שפגשתי בשירות שלי" אמר אבא של שני,
הולך להיות פה מר.
"מה?" כעסה אמא של שני, "אני הייתי המש"קית ת"ש של ראובן! אתה רומז שאני לא יפה?"
"לא, לא. המשקיות ת"ש הכי יפות." ניסה לצאת מזה
שני שתקה.

"אני אהיה משקית תש" אמרה שני,
"לא את לא." אמרנו אבא של שני, ואני באותו הזמן.
"למה לא?" שאלה שני
"כי ככה." יודעים שכל המשקיות תש מקבלות חיזורים.

חזרנו לבית, לבית שלי כמובן.
"ראית?" שמעתי את שני צוחקת
"כן." אמרה אחותי
"אבל זה גס." לחשה שני, אך עדיין שמעתי אותה מחדרי
"זה בדיוק כמו סקס רגיל." אמרה ליטל בפשטות
"אבל.." אמרה שני ועצרה
"אבל מה?" צחקה אחותי ליטל
"אני לא יודעת.." מלמלה
"את מתביישת, את פשוט תמימה." צחקה ליטל
"אני לא תמימה" קבעה
"איך הסקס שלכם?" שאלה ליטל, אוי למה?
"בסדר, די.. את מביישת אותי" אמרה שני
"אוי, מי שישמע. הסקס שלי ושל ניר- אגדי! הוא מכונת סקס מהלכת" ואו, אני מפסיק לשמוע.

הסתובבתי אחורנית, רואה את שני אדומה נכנסת לחדר
"את אדומה." צחקתי
"א-אני לא." גמגמה, נשכבת במיטה שלי ומתכסה באדיקות עם השמיכה.
"את רוצה לצאת היום?"
"לא.. תצא אתה.. כואבת לי הבטן" פיהקה
"היית בשירותים?" חייכתי, יודע שהיא מתאפקת לפיפי
"לא! שכחתי שיש לי פיפי!"
"קדימה בייב. לכי לעשות"

נקודת מבט ספיר-

קיפלתי כביסה יחד עם אמא של מאור, ממיינת את הבגדים שלי ואת הבגדים של מאור.
יודעת שצריך לארוז לו תיק ליום ראשון לקראת הבסיס.
אני לא אוהבת את זה .
"איפה הוא?" שאלתי את אימו
"כשישנת הוא נפגש עם חברים מהשכונה"
"אה.." המהמתי בקולי, ממשיכה לקפל בגדים
"אמא דיברה איתך?" שאלה
"לא.. התקשרתי אליה אתמול ובעלה ענה.. וכשביקשתי אותה, אז הוא אמר שהם לא מדברים עם זרים." צחקתי בזלזול.
"בן אדם שפל." אמרה בכעס
"בסדר.. אני כבר מתחילה להרוויח יפה בעבודה, אני תכף יוכל להשכיר את הדירה עם חברה שלי." חייכתי
"בשביל מה את צריכה דירה? תישארי איתנו."
"כי זה יותר מידי.." חייכתי חיוך שבור.
"זאת עיר קטנה.. את בסופו של דבר תשלימי עם אמא. היא תהיה חייבת לפגוש בך."
"כן.. אני מקווה.." חייכתי חיוך מלא בתקוות, מוחה דמעה קטנה.
"אבא שלך דיבר איתך?" שאלה, מניחה יד מנחמת על כתפי.
"לא.. מאז שבאתי אליו, הוא נעלם.." צחקתי,
"ניסית להתקשר?"
"כן.. התקשרתי גם מחסום.. הוא לא ענה"
"את ילדה טובה שנולדה למקום לא טוב."
"אבל זה בסדר.. אין לי ממה להיפגע. הרי- לא גדלתי איתו אף פעם.. ואמא- אני יכולה להבין אותה.. היא מעדיפה להזדקן עם מישהו, מאשר להפסיד את כולם כשהיא בקשר איתי." הסברתי, זה התחיל להישמע לי הגיוני שאמא מוותרת על הבת שלה בשביל אנשים אחרים.
"זה ממש לא נכון." סיננה בשקט.
"יש לי את מאור לפחות." חייכתי,
"נכון.. גם אותנו.."
"בעלה של אמא, קרא לי תמיד רוסיה מסריחה.. אני לא יודעת למה.. כי אני לא גדלתי לעולם רוסי.."
"אני יודעת, הוא רשע וגזען."
"אני יכולה להגיד שאני רק צרפתיה?"
"בהחלט."
"למרות שגם לא גדלתי כל כך לעולם הצרפתי."
"את מי שאת מחליטה להיות." קבעה אמא שלו ועודדה אותי לקום איתה אל הגינה, לקטוף נענע לתה.

שתקתי.
די למחשבות .

"בייבי!" צחקתי, כשמאור דגדג את מותניי,
"מה עשית היום?"
"שתינו תה." צחקתי
"אני שמח" חייך

נקודת מבט מעיין –

"פסטטטט קאר!!!" שרתי לאייל שצחק בקול ודחף אותי ממנו בזמן ששיחק בסוני
"מינדחדחלדנ" חירטשתי מילים לשיר וקפצתי על אייל שוב.
"שוש." צחק
"איטס ג'אסט מי מייסלף אנד אי!" המצאתי שוב שיר
"אני אתקשר לתומר שיקח אותך לבסיס"
"אני אשמח!" צחקתי,
"אין בעיה." אמר, מחייג אל תומר מהנייד שלו
"מה? לא!"
הוא צחק והראה לי שלא באמת התקשר.

שכבנו במיטה שפוכים מעייפות, מביטה באייל מהורהר. .
"מה יש?"
"אמא שלי התקשרה.. רצתה שאני אבוא לשבת."
"אתה הולך?" הבטתי בחיוך קטן, הרי מה חשבתי? שהוא יהיה רק שלי?
"כן, אבל לא לבד." הביט בי
"אני לא רוצה לבוא.. אני לא רוצה." נאנחתי
"אני מכבד את זה." אמר בשקט
"אני מצטערת, אבל פשוט לא.. לא בא לי."
"אני יודע, אני מסכים איתך. גם אני לא אלך"
"אתה חייב ללכת, זה ההורים שלך."
"אני לא." קבע, נושק לצווארי וסוחף אותי איתו.

נקודת מבט שני –

כשהוריי אספו את טל ואותי הביתה, הבטתי בחלון ושקעתי בנופים האינסופיים.
"שני?" שמעתי את אבא מצחקק
"מה?"
"מה את שקועה?"
"לא שקועה." קבעתי
"טוב ילדה שלי. טל מחר אני אקפיץ אותך לתרב"א?" שאל אבא
"כן, תודה" שמח
"הכל בשבילך." צחק אבא
"מה איתי?" התלוננתי,
"לך פחות." קבע אבא, מחייך אליי מהמראה ומחנה את הרכב.
"תודה אבא." צחקתי, יוצאים מן הרכב אל הבית , רואים את רוני בגינה ביחד עם חבר שלה .

"רוני!" צעקתי לה,
"רוני מותק, תקראי לאבא ואמא שיבואו אלינו לקפה." אמר אבא ונכנס לבית
"טוב" אמרה בחיוך, "אנחנו באים אלייך שני."
"טוב אנחנו בפנים" אמרתי בשמחה, וטל סידר את הנשק על גופו והרים את הקיטבג על גבו.

"טל אתה רעב?" שאלה אמא את טל והושיטה לו עוגיות שאפתה בשישי
"לא, תודה. עוד מעט שני תכין לנו לשתות" קבע טל
"באיזה קטע?" צחקתי
"קדימה מותק. חבר שלך חוזר ל14." אמרה אמא
"חבר'שלי."
"חברש'לך." צחק טל

ההורים של רוני ישבו בסלון עם ההורים שלי , אני טל רוני וחבר שלה ישבנו בחדר שלי ושתינו תה עם עוגיות .
טל וחבר של רוני חופרים על הצבא . רוני ואני סתם מתפנקות עליהם.

חיבקתי את טל חזק ונשקתי לשפתיו דקה לפני שנרדמתי,
"אתה אוהב אותי?"
"כן." ענה בשקט
"גם אני."

ואני יודעת.
אני יודעת שכלום הוא לא בטוח.
אני יודעת שכלום הוא לא לנצח.
אבל אלוהים..
הו.. אלוהים.
תעשה שהדבר הזה ישאר שלי.


תגובות (2)

התגעגעתי כלכך לסיפור הזה מחכה להמשך :) והנה הציטוט של מה שאני אהבתי ""מה אתה רוצה שאני יכין ?" שאלתי בלחש אל אוזנו "אותך מספיק לי "איך ?" המשכתי להתגרות בו "כאן ערומה " "אני כאן. " נשכתי את אוזנו וצווחה קטנה נלפטה מפי כטל ריתק את גופי תחתיו במשיכה אחת "

19/02/2017 09:22

והוווווו
אני ממש ממש שמחה שהמשכתת!!!
ומה שממש אהבתי זה הסוףשהיא אומרת שבבקשה שהוא ישאר אצלה…. גם לי בא דבר כזהההה

19/02/2017 11:31
38 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך