אחרון המתלבטים

בתוך סופה, באמצע,
בין ברקים ורעמים,
ניצב לו איתן אחרון המתלבטים.

שעייף מלהתייעץ, שנשבר מלהתפרק,
שמאס בלנסות, שכבר לא נהנה מהספק.
אותו פרח קיר, ששיווע לחום ואהבה,
ופעם אחר פעם זה לא בא.

שבין הכרית הרטובה לפסנתר המלטף
חיכה לו יום אחרי יום העטלף.
עטלף שניזון ממחשבות, ולא מפירות,
שאל תוככך שואב הוא שגעונות.

אמר חכה, אמר עצור,
אמר אל דאג, עוד תעוף כציפור דרור.
אמר נסה, אמר אהוב,
אך מה לעשות שליבי נטרף על ידי האריות בגוב?