“להכות במתנה”

"אימא! נו תיקני לי כבר מכה טניס!"
-"לא מגיע לך אבל, למה שאני יקנה לך"
-"את חייבת לקנות לי אחרת…"
-"טוב, טוב אני יקנה לך, אם אתה מתעקש"
חלפו להם כמה שבועות והאימא קנתה לילדה את המכה טניס הכי טוב שיש בחנות.
-"יש! הגיע הזמן באמת" אומר הבן לאימו בין לבין שפותח את המעטפת שעוטפת את המכה טניס.
-"זה לא מה שרציתי!" זועק הבן לעבר האימא ומתחיל להכות בה במכה הטניס החדש!!
האימא שותקת וממשיכה לקבל את החבטות באהבה ואומרת "הוא עדין הבן שלי ואם הוא מחליט להכות אותי, זוהי הבחירה שלו. הוא יפסיק מתישהו להכות, הרי אני אמא שלו!…"
ריבונו של עולם נתן לנו את החיים אחרי שביקשנו
כ"כ הרבה פעמים. הוא נתן לנו את החיים ואיתם אנו מכים בו ולא עושים כרצונו, לא עושים מה שאמורים לעשות עם "המתנה" ובמקום להשתמש בה בהתאם אנו 'מכים במתנה'…
אך "אימא" לא פועלת מהר, שותקת, ומקבלת באהבה, כי בכל זאת אנו הילדים שלו, הוא הסך הכל מחכה שנפסיק להכות בו עם המתנה…