דניאל – פרק 1

אני כבר בן 13, אני חושב שאני כבר גדול, עברתי הרבה מאוד בחיים, אני חושב שעברתי יותר מדי..

תמיד שאלו אותי "מה הדבר הראשון שאתה זוכר מאז שנולדת?" מה שאני עונה זה:" קבלת שבת בגן", ככה זה היה כל פעם ופעם.. עד לפני חודשיים, בדיוק חודש לפני יום הולדתי אמרתי לעצמי:"וואו, עוד חודש בדיוק, טיול בר מצווה!", אבל אז זה קרה..

בעודי שוכב על מיטתי וקורא ספר, פתאום חשתי כאבים מוזרים בראש, כל מיני ניצוצות, אורות זרקורים, קראתי לאמי היא נתנה לי כדור, הוא אמור לעזור כך, אמי אמרה..
למחרת בבית הספר,
חשבתי על המקרה שקרה אתמול, לא הצלחתי להפסיק.. זה שיגע אותי..

כבר לילה, אמרתי להורי "לילה טוב" והלכתי למיטתי, חלמתי חלום מוזר, היה בו איש נוסע במכונית שלו באמצע הלילה, ופתאום, איש בשנות ה-20 לחייו ניגש אליו..
שם זה הסתיים. אבל הדבר הכי מוזר הוא שאורות הרחוב בחלום הההוא דומות למה שראיתי יומיים לפני, בכאבי הראש המוזרים, סיפרתי את זה לאמי, כל מה שקיבלתי היה חיוך מאולץ ומבט מסתכל לצדדים, כל לילה מחדש חלמתי את החלום ההוא שוב ושוב עד שהבנתי לפחות משהו אחד, המקום.
פתאום זיהיתי את המקום הזה!, זה בכניסה לגן המשחקים הקרוב לביתי, אחרי בית הספר אני וחברי עמית הלכנו למקום ההוא, דרך אגב, גם הוא בהתחלה לא האמין אבל הזכרתי לו שאף פעם לא שיקרתי לו, הוא אמר:"ובכן..", אז הלכנו לשם. בעודנו הולכים, הבחנתי בין השיחים במשהו שלא ראיתי קודם, אנדרטה לבחור ושמו דניאל, אף פעם לא שמעתי או פגשתי אותו, לעומת זו עמית אומר שזה שם כבר שנתיים. אני מבולבל..
איך לא ראיתי זאת קודם?!?
הסתכלתי על האנדרטה משהו כמו שעתיים, עמית כבר הלך לביתו, על האנדטרה רשום מה קרה וכל מה שהיה שם, כל מה שהיה רשום שם היה דומה למה שחלמתי, לרוצח קראו רפי רות , המקרה קרה בגלל בעיות מסים שהיו לדניאל, בעודי מתעניין בתמונה,(בחיים לא הייתי ככה שקוע במשהו),עבר שם איש בשנות ה-70 לחייו, ניגש אליי, הוא אמר:"בחור טוב היה דניאל", הסתכלתי עליו בבהלה, הבחנתי שעל התגית עבודתו רשום..

רפי רות. הוא הרוצח?!? הוא נתן מכה חזקה בפרצוף

נשמתי נשימות כבדות ומשם כבר לא זוכר…

–ההמשך בפרק הבא–