All because of a tennis ball- פרק 1

אביטל הביטה על המחבט ובאותה השנייה שהיא זרקה את הכדור ישר לתוך השער , זה הגדיר אותה כמנצחת.
גבריאל צפה בה מהקהל בגאווה וחייך אליה.
אביטל לא התייחסה אליו בכלל , אפילו לא התחייכה לעברו בחזרה.
" תחלום שאני אחזור אלייך , אתה תבוא אליי ותכרע ברכיים לעברי . אני לא ארחם עלייך." סיננה אביטל לעבר גבריאל בארסיות ולאחר מכן היא המשיכה בשלה.
גבריאל הפסיק לחייך. האם הוא יוותר עליה או יישאר באחור? הוא לא יודע כלום.
" המנצחת במשחק הזה היא כמובן אביטל האלופה , תנו כפיים למנצחת." הכריז השופט בחיוך.
" היי אביטל , את מוכנה לחתום לי על היד? אני מעריצה אותך מגיל קטן." אמרה אחת המעריצות השרופות של אביטל.
" בטח , בשמחה!" קראה אביטל בחיוך של ניצחון וחתמה לה על היד שלה.
" תודה רבה." קראה המעריצה בת החמש עשרה בחיוך של מיליון דולר.
" בבקשה! " אמרה אביטל בחיוך אבל אז היא הבחינה בגבריאל. היא מיהרה להפסיק לחייך והתחילה להיות רצינית.
" גם אני יכול לבקש ממך חתימה?" שאל גבריאל בנימוס. פניה של אביטל הבהילו אותו עד מאוד.
" לא , ממני אתה לא תקבל חתימה!" חתמה אביטל ביובש והלכה לה לדרכה.
גבריאל המשיך ללכת אחריה . עד שהיא נעלמה לחלוטין.
לאן נעלמה האהבה שהייתה לה כלפיו? למה כל פעם שהוא התקרב , היא התרחקה?