חיים ומוות ביד הלשון

קראתי שוב ושוב את מה שכתבת . לא יודעת מה חיפשתי בין השורות . אהבה , אמפטיה, רגש , רגישות , התחשבות . אבל המילים היו חדות , נחרצות וכאבו בכאב מתפשט . כאב פיזי. חיים ומוות ביד הלשון. תמיד ידעת להתבטא כל כך יפה . מילים חלקלקות. ידעת לרקום כורי עכביש של מילים . בלי להשאיר אפילו אחת אדישה. חיפשתי בין השורות את הייחודיות שלי אבל זה הרגיש לי קופי פאסט והרגשתי שידיי רועדות . כל כך קר לי. מישהי שאלה אם הכל בסדר ופתאום הבנתי שאני יושבת באמצע מדרכה. קמתי . חשבתי לעצמי שהגיע זמן לקום תרתי משמע . מילים ..מילים … חיים ומוות זה משפט של שלמה. כמה אהבתי את שלמה המלך. לקבל כל מילה שכתבת משמעו לקבל שאני עוד סדנת שקר שלך . ידעת להוציא ממני את רצונך ורק לפני כמה ימים כתבת מכתב קורע לב על אהבתך . למה … מילים.. קח אחריות . למה אני פתאום פונה אליך . אולי אארגן קבוצת תמיכה לסדנת שקרים . עוד מספר ימים סירבתי להאמין . עוד חיפשתי ממך את האמת.אז היית משקר כי אתה כל כך טוב בזה . היית אומר שגם לך קשה אבל אלו החיים .אבל הפעם בחרת באמת .למחוץ תחת עומס מילים כי רצית להיות אמיתי לשם שינוי . אדישות חסרת מעצורים . אדישות ומלל ארוך ומיותר.