אהבה עיוורת – פרק עשירי!

לנשום. לאט לאט. פנימה. החוצה. פנימה. החוצה.
וואו. אני צריכה רגע…. אני לא מאמינה שזאת אני!!!!!!!!!!
אני פשוט נראית כמו בן אדם אחר! שום זכר מהילדה שהייתי לפני כמה שעות.
"נו, מה את חושבת?" שאלה אותי מיטל בלחץ, מביטה אל תוך עיניי מבעד למראה בתקווה שאהבתי.
"אין לי מילים…" עניתי לה בלחש.
אני מתבוננת במראה דקות ארוכות ועדיין לא מאמינה שזו אני. לפני שעות ספורות היה לי שיער ארוך מאוד, וכעת? הוא מגיע לי לכתף! ויש לי פוני?? כן. יש לי פוני. מיטל לא הסתפקה בשיער, היא הלכה עד הסוף וגם איפרה והלבישה אותי. אני מתבוננת בפנים שלי, ולא מאמינה שמיטל עשתה זאת..
היא איפרה אותי בצבעים מעושנים, צבעים שגרמו לי להיראות מסתורית משהו. את שפתיי היא צבעה בצבע דובדבן, ששימש כניגוד לצבעים המעושנים. במילה אחת – מושלם.
ואת זה אני אומרת עוד לפני שהגעתי לביגוד!
אני לא מהבנות שמשקיעות יותר מדי בבגדים. אפשר להגיד שאני פשוט לא מרגישה שיש לי מה להראות.
בגלל זה כל כך נפעמתי מהתעוזה של מיטל עם הבגדים.
על גופי נחה לה שמלה בצבע טורקיז רך, אשר אורכה היה… איך נגדיר זאת? מיני!!
השמלה הייתה מעוטרת מסביב למותניי בשורה דקיקה של חוטים מוזהבים.
הרגשתי שאני בחלום. נעלתי נעלי עקב שגרמו לי להיראות גבוהה בהרבה ממה שאני.
אני עדיין לא בטוחה שזו אני. הרבה פעמים חלמתי על המראה שהייתי רוצה לעצמי. אבל מה שאני רואה כרגע מול עיניי כל כך שונה. הרבה יותר טוב מכל דבר שאי פעם יכולתי לחלום עליו!
"עכשיו את יודעת מה את צריכה לעשות, כן?" שאלה אותי מיטל והעירה אותי מהחלומות.
"מ….מה?" שאלתי בחשש. מה כבר יכול לצפות לי עכשיו?
"אוי נטי… את באמת לא מבינה? מה נראה לך? שהוא פשוט יעבור במקרה כאן ליד הבית שלך ואת במקרה תצאי לבחוץ וממש במקרה הוא יראה את השינוי שלך?" שאלה בציניות.
טוב אז אולי זה לא יקרה בדיוק כמו שחשבתי….
"מה פתאום!" עניתי לה מהר.
"יופי," חייכה אליי, "אז מה צריך לעשות זה כזה דבר – את צריכה להצטלם הכי יפה שאת יכולה.. אחרי זה את מעלה את זה לפייסבוק… הוא רואה את התמונה…. ומשם? נו אני לא צריכה להסביר לך נכון?".
"מה פתאום!" אמרתי והתחלתי להתהלך בחדר. אני הולכת ממקום למקום כשאני עצבנית.
"אני לא יכולה….זה יותר מדי מבייש.".
"את יכולה ואת עושה את זה עכשיו!" ציוותה עליי מיטל.
היא הרימה את הפלאפון וכיוונה אותו לכיווני. הורדתי את ראשי מהר, מנסה להתחבא מעדשת המצלמה. מיטל ראתה שאני מרגישה לא בנוח.
"נטי את יודעת מה? בואי נצטלם ביחד…. סתם בשביל הקטע" אמרה לי.
"טוב. ביחד אני מסכימה." אמרתי בחיוך והתחלנו להצטלם עם כל מיני פרצופים מצחיקים וזוויות כל כך מוזרות!
"ו….זהו! העלנו אותן!" אמרה לי מיטל והתחלנו לצחוק כמו שלא צחקנו כבר הרבה זמן.
מיטל הייתה צריכה ללכת הביתה, מי היה מאמין שהיא הייתה אצלי 7 שעות??? טוב…. הזמן עובר מהר כשנהנים.
חמש דקות אחרי שמיטל הלכה קיבלתי סמס ממנה – "כנסי לפייסבוק!!".
נכנסתי הכי מהר שיכולתי. 11 התראות, 3 הודעות, הצעת חברות אחת. ישר נכנסתי להתראות.
התראה ראשונה – אני לא מאמינה!!!! נייט עשה לי לייק על התמונה!!!
הוא עשה לי לייק.