Dangours feeling 3

השבוע עבר כל כך מהר שתרזה לא הרגישה שיום חמישי היה בפתח. היא וג'ונתן עבדו לאורך כל מהלך השבוע בשצף קצף , הפגישה כבר כמעט ונשכחה לתרזה. והעובדה שסוף השבוע הגיע פרח מזכרונה של תרזה. ג'ונתן לא הגיע באותו היום בשל "אילוצים אישיים" שמה שעומד מאחורי אותן אילוצים מסתוריים אומנם סיקרן את תרזה, אבל היא לא יכלה להניח לעבודה הרבה שניצבה לפניה . סוף היום הגיע ובעוד אריקה החלה אוספת את חפציה משולחן העבודה המקביל לשולחן העבודה שניצב אל מול שולחנה של תרזה , תרזה נזכרה בשיחה האגבית של אריק ושלה לפני יומיים. כשתרזה סיפרה לאריק שהשד לא כזה נורא כפי שהיה נראה וג'ונתן … כמה ששנאה להודות בכך ; היה יותר ממושלם . נכון, הוא היה מתנשא אולם הוא ביצע את העבודה ביעילות ובהגדלת ראש, עזר למד מהר מאוד הביצועים שלו היו מעבר למדוייקים. הוא היה מדהים יתר על המידה. מה שמעט הרתיע את תרזה.. אריק ציין בפניה בעודה מספרת שאף אדם לא יכול להיות כה מושלם. בתגובה תרזה נשכה את שפתה התחתונה וצללה חזרה לעבודתה. היא לא סיפרה לאיש על מה שקרה עם ג'ונתן מלבד לאריקה… שייעצה לה בחוכמה לדווח על ג'ונתן ולא להתערב מעבר לכך. אולם תרזה לא יכלה שלא להסתקרן. " תלכי לדירה, יקח לי עוד שעה בערך לסיים פה" אמרה תרזה לאריקה. ארעקה הביטה בה במבט חרד "בטוחה?"
תרזה נתנה בה חיוך שובב "כן גם ככה יש לך פגישה עם החתיך ההוא" אמרה לה וסומק הציף את לחייה של אריקה שחייכה מאוזן לאוזן.
אמת.
אריקה פגשה את דין בבר שהם הסתובבו בו לפני כחודש ומאז הקשר שלהם הדוק. דין היה בחור טוב בעל שיער חום גלי עיניים בצבע דבש ועור שזוף מעט. הוא היה עם ראש על הכתפיים בניגוד לאריקה שאהבה סכנות וריגושים, תרזה חשבה שזה טוב שהוא יאזן אותה.
אריקה נתנה בה מבט דואג אחרון לפני שיצאה ותרזה צללה חזרה לניירת. אחרי שעה היא כבר הייתה מחוץ לביניין והחלה בהליכה הבייתה, הרחוב היה כמעט ושומם. אפשר היה להבין את זה בהתחשב בעובדה שרוב האנשים העדיפו להסתגר בביתהם או בברים בקור הזה.
"את בטח קופאת בחצאית הזאת" שמעה תרזה קול גברי קורא לעברה. היא הסתובבה בחדות וגילתה גבר עם שיער מאפיר עומד לבוש חליפה בצורה לא מדוגמת; העניבה הייתה פתוחה והחולצה מחוץ למכנס. הוא בבירור היה שיכור, תרזה החלה לסגת אחורנית והחישה את צעדיה "עצרי שנייה" אמר בגסות ואחז בזרועה מושך אותה אליו. תרזה צעקה והחלה להתנגד אולם הגבר המבוגר סתר לה בעוצמה כזו שהיא התנדנדה ואיבדה שיווי משקל ונפלה על הריצפה.
"תעוף ממני!" צרחה . הגבר רק חייך והחל להתעסק עם חגורתו. תרזה ניסתה ללא הועיל למצוא משהו להיעזר בו אולם בבת אחת נשמע צעקה מקפיאת דם.
הגבר קרס על רגליו בעוד חגורה הצליפה בו במהירות מסחררת. מתלפפת סביב צווארו ומאיימת למנוע כניסת חמצן .
מי שאחז בקצה החגורה היה לא אחר מאשר
ג'ונתן .
תרזה התנשפה בתדהמה בעוד ג'ונתן אחז בראשו של התוקף וסובב בעוצמה. צליל של פיצוח עצמות נשמע ותרזה זינקה אחורנית בצווחה . עיניו של ג'ונתן היו שחורות כמו הליילה אבל רק האישונים. אולם הוא היה נראה נכון ומוכן. הוא היה לבוש סוודר שחור עם מכנסי ג'ינס שבנדן חגורתם היו ניצבים שתי פגיונות על גבו התנדנדה חרב אימתנית למראה שהייתה קשורה לרצועה.
הוא הרים את תרזה שלא יכלה להפסיק לרעוד ולחש באוזנה "אני פה, אל תדאגי . אף אחד לא יפגע בך עכשיו" לחש באוזנה בקול מרגיע.
'ומה איתך? אתה תפגע בי?' רצתה תרזה לשאול, אך לא יכלה למצוא את קולה.