פרק 1-perfect addiction

בהיתי במשקה הענברי שהונח לפני בשעמום, יוצרת מערבולות בתוך כוס הזכוכית בעזרת הקש השחור. המחשבות עמעמו את המוזיקה הרועשת בזמן ששקעתי אל תוך הבועה שלי.
–
חזרתי אל הדירה שלנו מוקדם מהרגיל לאחר עוד בחינת בגרות, מצב הרוח שלי היה בעננים ולא ייחסתי חשיבות רבה לכך שהדירה חשוכה. האור היחיד שהאיר את הבית היה האור שבקע מחדר השינה שלנו.
החיוך שלי נמחק בהדרגה ככל שהתקרבתי אל החדר. אנחות חלושות בקעו מבעד לדלת החדר וליבי החל לפעום בחוזקה. הנחתי את ידי הרועדת על הידית והתלבטתי האם לפתוח.
"מה אם מל תבוא ותמצא אותנו?" קול מוכר קטע את רצף הגניחות.
"אל תדאגי, בייבי, היא-"
גופי פעל מעצמו והתפרצתי אל תוך החדר, מוצאת את חברתי הטובה, ניקול, מתחת לחבר שלי, ג'ייסון. עיניי נפערו לרווחה וסכר הדמעות נפתח בבת אחת.
"מל, זה לא כמו שזה נראה." ניקול מלמלה בלחץ וכיסתה את גופה בשמיכה שלי בזמן שג'ייסון ירד מימנה ולבש את תחתוני הבוקסר שלו.
"אה, אז את לא מזדיינת עם החבר שלי?" ירקתי לעברה בסרקזם והפניתי את מבטי אליו. "סליחה, החבר לשעבר שלי." הוספתי ויצאתי מהחדר. ג'ייסון רדף אחרי ואחז בידי.
"תשחרר אותי, חתיכת בן-זונה." אמרתי בזעם וסטרתי לפניו בעוצמה.
"מל, זו הייתה מעידה חד-פעמית, אני אוהב אותך!"
"אני בטוחה."
–
"קדימה מל, תזיזי את התחת שלך לכיוון הרחבה, צריך לחגוג היום!" ג'ס קפצה עלי בחיבוק וקטעה את רצף המחשבות שלי.
"לחגוג את מה בדיוק? את החיים הדפוקים שלי?" אמרתי בכעס ומיד התחרטתי, ג'ס לא עשתה לי כלום, היא לא אשמה.
"דיי יפה שלי, כבר עברה שנה ומחר אנחנו מתחילות ללמוד בקולג' שתמיד חלמנו עליו, תתעודדי." היא אמרה ועשתה פרצוף חמוד, נאנחתי והנחתי לה למשוך אותי אל מרכז ההמון. רקדנו כמו שתי מטורפות, השתכרנו וניצלנו את הלילה כמו שצריך.
היינו שלישייה. אני, ג'ס וניקול.
אחרי מה שקרה החבורה התפרקה, אני וג'ס עברנו מסן-חוזה לסן-דייגו, השארנו את החיים הישנים שלנו בסן-חוזה והתחלנו בחיים החדשים שלנו. התחלנו לעבוד כברמניות בבר של אבא של אדם, ידיד שהכרנו כאן, וממחר נהיה שותפות לחדר במעונות של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.

התעוררתי עם הנגאובר מטורף לבוקר האחרון בדירה הקטנה שלי ושל ג'ס.
שטפתי את פניי במים קרירים ושתיתי כדור שיעביר את כאב הראש המעיק הזה. ג'ס נכנסה למטבח כששיערה השטני פרוע ומסקרה מרוחה מתחת לעיניה.
"שלא תעזי להוציא מילה על איך שאני נראית כרגע." היא מלמלה בזעם והחנקתי את צחוקי.
"אני דווקא אהבתי את המראה של הג'וקר.." פלטתי ומיד פרצתי בצחוק, היא גלגלה את עיניה.
"כלבה היית, וכלבה תישארי." היא אמרה ובלעה גם היא כדור.

כעבור שעה כבר היינו שתינו מוכנות, לבשתי סקיני ג'ינס וחולצה שחורה, שיערי השחור נח על גבי ולא התאפרתי הרבה, רק מרחתי מעט מסקרה שתבליט את עיניי הדבשיות-ירוקות.
החזרנו את מפתח הדירה לבעל הבית ויצאנו לכיוון הקולג'.

כהרגלנו המגונה מהתיכון, גם עכשיו הגענו באיחור לכיתה. עשרות זוגות עיניים הופנו אלי ואל ג'ס, כולל עיניו הזועפות של המרצה.
"ומי המאחרות?" שאל המרצה בטון מלגלגל. הינה זה מתחיל.
"מל ראמוס וג'ס מורגן." הצגתי אותי ואת ג'ס בביטחון והוא בדק ברשימה שהונחה על דלפק שולחנו. "שבו. באיחור הבא אתן תזכו בעבודה באורך של שבעה עמודים." הזהיר וגלגלתי את עיניי לכיוון ג'ס.
קלטתי בזווית העין את אדם ומשכתי את ג'ס לכיוונו.
"מה אתה עושה פה? זה קורס חובה רק בשנה א'." שאלתי בלחש והתיישבתי לידו, ג'ס ישבה לצידי.
"אני והאידיוט הזה שליידי נכשלנו, ועכשיו מכריחים אותנו לחזור עליו." הסביר והצביע בעיניו על בחור בעל שיער חום בהיר ועיניים כחולות שישב ליידו.
"קמרון הייל." הבחור הציג את עצמו וחייך לכיווני ולכיוון ג'ס.
"מל ראמוס, אני בטוח שאת לא מעוניינת לפגוש את המנהלת כבר ביום הראשון." המרצה העיר לי והשתתקתי. לעזאזל.

כשההפסקה סוף כל סוף הגיעה התיישבנו ארבעתנו בקפיטריה.
"אני לא מאמינה שאני זו שגררה אותך להיבחן איתה לנבחרת המעודדות ובסוף את התקבלת ואני לא." רטנה ג'ס וצחקתי "שטויות, תבקשי להיבחן שוב." אמרתי ואדם רכן לעברי.
"עכשיו אולי תתחילי לבוא לעודד אותי במשחקים.." לחש לי.
אדם וקמרון משחקים בנבחרת הכדורגל של סן דייגו.
ג'ס חייכה לעברנו בערמומיות וזרקתי עלייה חתיכה של אוכל לא מזוהה. "היי, לא אשמתי שאתם צריכים להיות זוג!" היא התגוננה וניקתה את פניה בגועל.
"אל תדאגי, יום יבוא והלב של מלכת הקרח שפה ימס." אדם הניח את ידו על משענת הכיסא שלי וגיחכתי. "פיוטי ממש." מלמלתי באדישות.
"אולי אם אנחנו נהיה ביחד, זה יעשה להם חשק." קמרון קרץ לג'ס וסומק עז הציף את לחייה.
"חשק להקיא." אדם אמר והנחית מכה על גבו של קמרון.
בנים..
ההפסקה נגמרה והבנים חיבקו אותנו לשלום. שאר היום עבר רגיל, ובסיומו הלכנו אני וג'ס למעונות, לנוח לפני המשמרת במועדון.

הערב הגיע והתחלתי להתארגן, לבשתי חצאית וחולצת בטן בצבע שחור, התאפרתי, מרחתי אודם וסירקתי את שיערי הארוך. ג'ס התלבשה פחות או יותר אותו דבר. כששתינו היינו מוכנות נכנסנו אל מכונית הקיה האדומה של ג'ס ונסענו אל הבר.
נכנסנו מהדלת האחורית ואמרנו שלום לאביו של אדם, הלא הוא מנהל המועדון, והתקדמנו אל הבר.
אדם דיבר עם איזה בחור ברחבה וחייך לעברי, ג'ס נתנה לי מכה חלשה בצלעות וחייכה בתמימות. "למה את ככה קשה איתו? הוא אוהב אותך." לחשה לי והנדתי בראשי "אין דבר כזה אהבה." קבעתי, היא נאנחה והגישה וודקה-רדבול לאיזו בלונדינית.

הרגשתי שמישהו מתבונן בי.
סרקתי את המועדון בעיניי, מחפשת אחר הוכחה שתצדיק את תחושותיי.
קפאתי.
מבטי נעצר על בחור שנראה בערך בתחילת שנות העשרים לחייו, עיניו הכהות היו נעוצות בי וגרמו לצמרמורת קרירה לחלוף בגופי. שיערו השחור היה פרוע, זיפים גבריים עיטרו את פניו וקעקועים עטפו את גופו השזוף. חולצת הטריקו שלבש נצמדה לשרירי ידיו שהיו בדיוק בגודל הנכון.
בלי להתכוון נשכתי את שפתיי, לא מעזה להתיק את מבטי מימנו.
עיניו סרקו את פניי ואת גופי במופגן, או לפחות את המעט שגלוי מעל הבר, הן שרפו והדליקו כל איבר בגופי עליו הסתכל, זה חירפן אותי.
"מל? הכל טוב?" הפניתי את מבטי אל ג'ס כשעל פני פרוש מבט מבולבל, כששבתי להסתכל על המקום בו הבחור עמד כבר לא היה זכר אליו. "כן, הכל בסדר." מלמלתי בהרהור וחזרתי לעבוד.
השעות חלפו והגיע זמן ההפסקה שלי.
יצאתי הישר אל צינת הלילה הקר שהכתה בעורי החשוף למחצה. שלפתי מתוך חפיסת ה'וינסטון' סיגריה בודדה ומצית. שאפתי את החומר אל תוך ריאותיי ושחררתי את העשן האפור אל האוויר.
העפתי מבט לכיוון החפיסה.
זו הייתה הסיגריה המועדפת עליו. על הבן-זונה ששבר לי את הלב.
"לילה קשה, פרינססה?" עיניו הכהות היו נעולות על עיניי בעוד שזווית פיו נמתחה לחיוך זחוח.
"סליחה?" פלטתי, מרימה גבה אל עבר הבחור המסוקס שעמד מולי, אותו בחור שלפני מספר שעות גרם לצמרמורת לתקוף את גופי רק בעזרת מבט.
'מעניין מה המגע שלו יוכל לגרום לך..'
נשכתי את שפתיי מעצם המחשבה על ידיו השריריות מטיילות על גופי.
"מעניין אותי מה כל כך מתסכל בחורה כמוך," הוא הביט בי בסקרנות וחטף את הסיגריה מידיי, נושף עלי את העשן המחניק. "מישהו סירב לך, זה העניין?" הוא שאל בהתגרות בעוד שחיוכו מתרחב מרגע לרגע. כל כך רציתי למחוק את החיוך הזה.
"אותי מעניין," הנימה הביצ'ית שלי השתלטה. "מה הדבר שכל כך תסכל אותך הלילה, שבחרת להטריד אותי," המשכתי והתקרבתי אליו כשמעיניי ניבט מבט קטלני.
"נשארת רק עם יד ימין?" שאלתי בהתגרות, מודעת לגמרי לעובדה שהוא לא זקוק ליד שלו, עם איך שהוא נראה. אם הוא לא היה כל כך מעצבן הייתי יכולה להיות איתו עכשיו בתוך אחד מהתאים הצפופים של שירותי המועדון.
איזה בזבוז.
"מעוניינת לשנות את זה?" הביטחון שלו לא התערער ולו לרגע אחד.
"אולי, אם הפה שלך לא היה מדבר כל כך הרבה שטויות.." מלמלתי ושלחתי אליו מבט פלרטטני.
לעזאזל עם ג'ייסון ועם הבחורה שהוא גרם לי להיות, זאת שלא מאמינה באהבה, זאת שהקשר שלה עם גבר מסתכם בלילה אחד. לעזאזל עם בגידות ושקרים.
"את תופתעי לגלות מה עוד הפה הזה יכול לעשות." הוא החזיר לי מבט פלרטטני משלו. הביטחון העצמי שלו עשה לי חשק לחבוט בו.
שוב בהינו אחד בשנייה, המתח ששרר בינינו התחיל להימאס עליי.
"מל? ההפסקה שלך נגמרה כבר לפני חמש דקות!" אדם התפרץ אל קרב המבטים, בוחן אותי ואת הבחור בהרמת גבה.
"תיאו? מה אתה עושה כאן? אתה מתחיל רק מחר.." אדם פנה אל הבחור בבלבול.
תיאו. אז ככה קוראים למר חוצפן.
"באתי לחגוג." תיאו הסביר בקצרה והשליך את הסיגריה על האספלט, דורך עלייה ומוודא שהיא כבויה.
"לחגוג, אה?" אדם קרץ לו ונעמד מאחוריי ברכושנות, מנסה להעביר מסר. כאילו שזה לא הספיק, הוא גם היה חייב להניח את ידו הגדולה על מותניי, מה שמיד משך את תשומת ליבו של תיאו.
הוא בחן את ידו של אדם במבט סולד ואז העיף לעברי עוד אחד מחיוכיו.
"היה נעים להכיר, מל." הוא קד קידה וקרץ לי, גלגלתי את עיניי והשתחררתי ממגעו של אדם.

"עוד אחד מהחברים המפוקפקים שלך?" שילבתי את ידי על החזה שלי והבטתי בפניו. הוא עקב אחר צעדיו של תיאו עד שנכנס למועדון, ורק אז הביט בי.
"עובד חדש." הוא מסביר בקצרה, מבטו האדיש גורם לי לזעוף.
"עובד חדש? פה?" שאלתי בהתעניינות. זה רק מה שחסר לי, להיאבק עם המתח הזה כמעט כל ערב בשבוע.
"כנסי לעבוד." הוא ממלמל בקשיחות, לסתו התהדקה והוא נכנס למועדון.
הינה הוא מתחיל עם הקנאה המטופשת הזאת.