פרק 1: השתקפות – חלק 1

" אני יוצאת!" עדן ירדה במהירות מן המדרגות והודיעה לאימה שהיא יצאה.
אמה רדפה אחריה בניסיון כושל למנוע ממנה לצאת כי היא פחדה שיקרה לה מה שקרה לה פעם אחת כשהיא יצאה לבד בלילה.
" לאן את יוצאת? עדן.. את רוצה שיקרה לך עוד הפעם מה שקרה לך פעם שעברה? עדן , עדן." הוסיפה אימה בחיוך עצוב.
לבסוף עדן יצאה מבלי לשמוע מה שאימא שלה אמרה.
אמה נאנחה בייאוש וניגשה להתיישב על הכיסא במטבח על מנת להירגע קצת.
עדן רצה ועברה בין מסילות תחנת הרכבת הישנה. לפתע , היא החלה לנשום ממש בכבדות.
היא הרגישה איך המחנק בגרונה רק גבר והלך ולפתע היא התמוטטה ונשארה ללא רוח חיים על האדמה.
תהל , נזכרה בכל רגעי ילדותה עם עדן , אחותה התאומה. איך שהן חגגו ביחד את יום ההולדת.
" למה את זאת שהיית צריכה למות קודם? היינו צריכות לעזוב את העולם הזה יחד , זוכרת? אולם בהפרש של כמה דקות , אבל ביחד." אמרה תהל לעצמה, בעודה מדברת אל הקבר הטרי של אחותה התאומה , עדן.