שביל המוות

לאורכו של שביל ורוד,
הם הולכים.
ארבע עיינים גדולות ותכולות, מחפשות לדעת.
אין פחד.
אינם יודעים מה מצפה.
לא מוכנים לדעת.
סקרנים. רוצים לדעת. מכירים.
מבט, שפתיים דקות, חיוך.
זהו המפגש הראשון.
מאז הם יודעים,
אין פחד.

זה נגמר..
חוזרים אל העבר.
היא לא רוצה.
שתי ידיים אוחזות.
לא לזוז.
היא תשמור שזה לא יקרה.
'זה לא יקרה!'
יד נפרדת, מתרחקת, בלי סימן,
נעלמת.
עולמה עוצר מלכת.
..שקט..

באמצע שביל חשוך,
הולכת לבד.
קוראת, מחפשת, מסתכלת.
מתוסכלת.
לא יחזור.
היא לא מבינה.

גשם.
טיפה על הלחי.
היא מרימה מבט אל על.
כעת צוחקת, מאושרת.
מסתובבת, מתעוררת.
היא למטה, הוא למעלה.
ביחד.

'לא נפרדים אף פעם'