Unrequited love- פרק 11

לוסיה ומרסלו ישבו שם ליד השולחן המקביל שבו אבשלום השקיף על שניהם. לוסיה ומרסלו החליפו מילים ביניהם , ואז אביטל נכנסה ודחפה את לוסיה והפילה מהכיסא.
" מה את חושבת שאת עושה???" התעצבן מרסלו על אביטל ואביטל העמידה פנים כאילו היא לא שמעה אותו.
" איי , הברך!!!" השמיעה לוסיה זעקת כאב חלושה.
" לו , את בסדר?" נחלץ מרסלו לעזור לה להתרומם מהרצפה.
" מזל שלא קרה לה כלום. היא הייתה יכולה לשבור את היד בגללך , את מודעת מה היה יכול לקרות לה אילולא הייתה לה יד שבורה? את לא נורמלית , ידעת את זה?" צעק עליה מרסלו בכל הכוח .
אביטל מיהרה להשפיל את מבטה.
" סליחה , לא התכוונתי לפגוע בה, סליחה.." התנצלה אביטל פעמיים ומרסלו הביט בה במבט משונה.
" בטח סליחה , את בטח מאושרת שהיא נפלה." קרא מרסלו בציניות.
" מרסלו , עזוב אותה. היא כבר התנצלה פעם אחת ומספיק. לא מתאים לי שישהו אותי בגללה על היום הראשון שלי בבית הספר." ביקשה ממנו לוסיה בנימוס.
אבשלום רק בהה בהם ולא אמר מילה על מה שקרה בין לוסיה ואביטל.
" לא קרה לה כלום. מניסיון , אני אומר שאביטל לא אשמה. אז אל תאשים אותה במה שקרה לחברה שלך, חברה שלך בסך הכול נפלה וזה יכול לקרות לכל אחד." הגן אבשלום על אביטל, כי תמיד הוא חשב שהיא צודקת ולכן היה חשוב לו להראות למרסלו שהוא מעדיף להיות בצד של אביטל.
אביטל ישבה במקומה והביטה על לוסיה ומרסלו באדישות מוחלטת.
" אז אתה מעדיף להאמין לחברה שלך , חבל , חשבתי שאתה בן אדם בוגר לגילך. מסתבר שאתה דומה לכל האנשים. אתה לא ראית שהיא הפילה את לוסיה." קרא מרסלו באכזבה והביט באבשלום במבט בוחן.
" כיוון שלא ראיתי את אביטל מפילה את לוסיה . אין לי כוונה להטיל עליה את האשם כך סתם. מדובר בהאשמות סרק וכשמאשימים מישהי כמו אביטל בלי שראיתי שהיא עשתה את זה, אז אני לא יכול להאשים . אתה מבין?" קרא אבשלום בקול נכאים.
" אני לא רוצה להבין כלום , היא לא החברה שלך. או בגלל שאתה מאוהב בה נואשות , אתה מגן עליה ככה?" צעק עליו מרסלו.
" היא לא החברה שלי , וכן אני מאוהב בה נואשות . למה מה הבעיה שלך עם זה?" התעצבן אבשלום.
" אין לי שום בעיה . כל עוד אין פגיעה באחר. הכול בסדר." אמר מרסלו אבל לא נרגע והמשיך להסתכל על אביטל במבט כעוס.
אביטל מצדה , לא התייחסה להאשמות שמרסלו הטיח בה מכיוון שהיא הייתה בטוחה שהיא לא אשמה בכך שבאשמתה לוסיה כמעט שברה יד בגללה.
לוסיה התחילה לפרוץ בבכי תמרורים ויצאה מן הכיתה בסערת רגשות.