הוריקן של מחשבות
אז אני שם,
יושבת במיטה עם שמיכה על הפנים,
והדמעות זולגות על הכרית,
זולגות על הפנים.
מרטיבות אותי בלי רחמים,
ורצות המחשבות של למה לי לחיות.
למה החיים משחקים בי.
זה כמו הוריקן של מחשבות,
נכנסתי למשחק הזה אך ללא הוראות הפעלה.
אם רק היו אומרים לי לפני "השימוש באחריות המשתמש",
אם רק היו מזהירים אותי שזה מה יש.
אבל גם זה לא משנה, זה כמו האזהרות על קופסאת הסיגריות, אף אחד לא באמת קורא אותם.
וזה קצת מצחיק אז כותבים
במקום לבכות על הכרית בוכים על הדף.
במקום לפרוק את העצב אומרים פשוט שזה המצב.
המחשבה הזאת של למה? למה אני?
חודרת עמוק בעצמות.
ואם הייתי רואה מישהו אחר בדמותי הייתי מרחמת עליו ללא תקנות,
אבל אני לא רוצה שירחמו עליי,
נערה ללא יכולות.
הבדידות תמיד תישאר אצלי,
ואין כבר טעם לחיות.
תגובות (4)
להוד החביבה קשה לי לדעת מה קורה אתך וזאת כמובן צפון עמוק בקרבך ויחד עם זאת מאחלת לך מכל הלב שהמצב ישתנה לטובה אך חייבת להדגיש כי את כותבת נפלא ממש נפלא בתודה בקי ♥♥♥
תודה רבה בקי, כיף לשמוע את זה, ומקווה שהמצב ישתנה❤
עוצמתי
מקווה שלטובה