Unrequited love-פרק 4

הפעם הראשונה שבה הוא בכה , היה ביום ההולדת של אביטל. הוא ניסה לארגן לה את ההפתעה הכי טובה שהוא חשב עליה. בסוף היום כשכבר הלימודים הסתיימו , היא לא יכלה להגיע כי שוב פעם תירוץ שזרקה לעברו היה " אני עסוקה!" וזה לא מנע להיעלב. שוב אותה תחושה מאוד לא נעימה נפלה עליו.
הוא תמיד ראה חשכה בחייו .
חשכה בלתי נגמרת ובלתי נסבלת. הוא תמיד הוא חיפש את האור החמים , הזה שילטף אותו. שיאיר קצת את חייו החשוכים ושלא יישאיר אותו חשוך וגלמוד מרוב הכאב הלב שהוא הרגיש.
אבשלום היה מאוהב באביטל יותר מדי זמן והיא לא הייתה הוגנת כלפיו.
לא פעם היא השיבה שאין אהבה בליבה כדי שהוא ירגיש שהיא אהבה אותו. אבל אביטל אף פעם לא החזירה לו אהבה. עם זאת , הוא לא אמר נואש והמשיך בשלו על מנת לגרום לאביטל שכן תתאהב בו.
למעשה , היא אף פעם לא העזה להתקרב אליו בגלל שחששה להיפגע.
פעם אחת , כשהוא ניסה לנשק אותה, הוא נכווה ממנה לא פעם אחת.
נכווה מהאש של אהבתה אבל הוא לא הפסיק לאהוב אותה ובכל זאת המשיך לבקש את קרבתה.
כשאביטל נחה בין זרועותיו והוא כרך את ידיו סביב מותניה. אז הוא היה כמעט מאושר.
הוא לא היה מבקש דבר מאשר לראות את אביטל מאושרת.
פעם אחת , כאשר הוא היה במסיבה והוא חיפש את אביטל , כי הוא חשב שהיא נעלמה.
אז הוא ראה אותה בחברת אחד הבנים שהוא לא כל כך הסתדר איתו. הוא לקח אותה לצד.

" תנשקי אותי." אמר לה והביט בה בחיוך מאוהב.
אביטל לא ענתה ולא התייחסה למה שהוא אמר.
" תנשקי אותי. " אבשלום ביקש ממנה בפעם השנייה.
" לא עכשיו ," שמע אותה אומרת לו. " פעם אחרת!" היא אמרה והתרחקה ממנו לעבר אחד השולחנות וישבה שם בחברת אחד הבנים.
הוא הרגיש איך ליבו נחמץ בקרבו. איך תמיד ההזדמנות חומקת מידיו והוא לא יכול היה להפסיק להרגיש עצוב בגלל אביטל.
על כך , שתמיד היא שוברת את ליבו.
כשהוא מנסה לנשק אותה והיא מתחמקת בתירוץ " פעם אחרת!" . כשהיא נמצאת קרוב אליו ואף פעם הוא לא מוצא אצלה סימנים ראשוניים של התאהבות.
כנראה שהוא איחר את הרכבת של האושר ותמיד הוא מפספס אותה באיזושהי דרך.
האמת שאת אביטל הוא לא רצה לשכוח, אז למה הוא לא מפסיק להרגיש מאוכזב?