כאן בשבילך – פרק 2

אחרי חמש – עשרה שנה באתי לביקור בארץ, הייתי מסוכרן לראות אותה, לדעת מה קורה איתה, ואיך היא נראת היום, למרות שידעתי שאני לא אוכל לראות אותה כי, בתקופה שבאתי לארץ ידעתי שהיא נמצאת בחופשה אז דיברתי עם אבא שלי, אם בכלל אני יכול לקרוא לו ככה, והוא אפשר לי לראות את הבית שלהם מבתוך, בזמן שהם בחופשה, הוא דאג להשאיר לי מפתח.
כשהגעתי לבית שלהם שממוקם בשכונה נינוחה, עמדתי בכניסה כמה דקות, חשבתי לעצמי, מעניין איך היא חייה את החיים שלה, ואם אני הייתי מעורב אולי הם יכלו להיות יותר טובים? פחות?
נכנסתי לבית שהיה נראה בית קצת מבולגן, עליתי לקומה העליונה נכנסתי לחדר הראשון שנראה כמו חדר של בן, היו בו מערכות ומחשב גדול, ממה שאבא שלי סיפר לי אחי אריאל בן 18 מתעסק עם מחשבים אז הנחתי שהוא שייך לו, עברתי לחדר השני שהיה נראה גם חדר של בן, מעוצב בצבעי ירוק – זית ומיטה זוגית עם סדין שחור, כנראה שייך לאחי רן – אל בן ה 29, בחדר השלישי הייתה מיטה זוגית, רוב החדר היה בצבע לבן והייתה גם פלזמה הוא היה נראה של בנות, אבל הוא נראה די מבוגר לילדה בת 15, כנראה החדר היה שייך לאחותי רוני בת ה 27, הנחתי שהחדר האחרון היה שייך לה, נכנסתי לחדר, במבט ראשוני ראיתי שהוא היה בצבע באז' עם קיר אחד בצבע אדום, היה מחשב וטלוויזיה, היה עוד מחשב נייד עם מדבקה של ורד לבן עליו, וילונות בצבע באז' מיטה עם מצעים בצבע באז' גם הם, עם ציורי ורדים עליהם, כנראה היא אוהבת את הצבע הזה, החדר היה נראה מעוצב בצורה לא הכי מאופיינת לבת 15, ניגשתי אל הארון, ולפני שפתחתי אותו חשבתי על זה פעמיים, כי בכל זאת זה לא בסדר, אבל התעניינתי לדעת איך היא מתלבשת, בתוך הארון ראיתי בגדים שונים לגמרי אחד מהשני, הייתה שם שמלה ארוכה בצבע צהוב, ועוד שמלה מקושקשת בצבע חום – אדום, שמלות בצבעים כחול, סגול ולבן, למטה נעליים מסודרות בקופסאות, פתחתי את הדלת השנייה של הארון, היה היה ממש מבולגן בצד הזה, אני מניח שהיא לא סידרה אותו די הרבה זמן.
אחרי שראיתי את הארון ישבתי על המיטה ליד השידה שלה, החלטתי להציץ בשידה שלה אולי אוכל למצוא שם תמונה שלה ולדעת איך היא נראת סוף סוף, פתחתי מגרה ראשונה היא הייתה די מבולגנת, היו שם אמפי, אוזניות, שפתון, קופסת משקפיים, כל מיני קבלות, ועדשות, מפה הבנתי שיש לה משקפיים. חיפשתי בשאר המגרות ומצאתי קלסר ענק , פתחתי אותו והבנתי שכנראה היא שומרת בו כל מיני זיכרונות, כמו ברכות, מכתבים, מעטפות, הזמנות, בניילון אחד ראיתי תמונה ישנה של תינוקת קטנה עם שיער שחור ועיניים אפורות – חומות גדולות, עכשיו יכולתי להתחיל לבנות את המראה שלה לאט לאט, המשכתי לעיין בקלסר ומצאתי שם נייר שעליו ציור קטן, נראה לי שזה היה קעקוע, חשבתי לעצמי למה היא שמרה את זה? היו בקלסר גם עלונים, כנראה היא רצתה לשמור זיכרון איפה היא הייתה, בסוף הקלסר היה מכתב ארוך, שבסוף היה רשום "מרוני" כנראה אחותי כתבה לה את זה, הופיע שם מילים של, "סליחה, מצטערת, את חשובה לי, אוהבת" וכו' היא כנראה פגעה בה וכתבה לה מכתב התנצלות, החזרתי את הקלסר וראיתי שיש שם עוד יומן כשפתחתי אותו הבנתי שזה יומן אישי, לא נגעתי בו סגרתי את המגרה, שכבתי לרגע על המיטה, נדף ממנה ריח טוב, מרגישים שבושם נטבע אל הסדין, אחרי כמה זמן שבאתי לצאת מהחדר ראיתי את כל המוצרים שהיא משתמשת בהם, יש לה טעם עדין בריחות, והרבה לקים בצבעים שונים, באתי לפתוח את הדלת וראיתי שמודבקת עליה תמונה של פיה כנראה, ירדתי לקומה התחתונה וראיתי שם ציור של הדבקות שעשו מזה תמונה, רואים שילד עשה את זה, בתחתית התמונה היה כתוב,
ארבל