אל היער- פרק רביעי

ghost girl 16/01/2017 795 צפיות תגובה אחת

היער התמתח הלאה, עצים צפופים וגדולים שגרמו לאנשים להרגיש קטנים וחסרי חשיבות במקומם בעולם, אדמה כהה, כמעט שחורה, שמדיפה ריח טרי, עלים יבשים, ענפים ואבנים קטנות מתנפצים תחת נעלי ההליכה שלהם ונקודות אור שהסתננו דרך הצמרות הגבוהות רצדו על האדמה והשורשים.
"נחמד לא להריח את המפעלים," ציינה הילי, בעיקר לעצמה. היא נעצרה כשראתה תנועה באחד השיחים. "היי, ג'ון," היא אמרה בשקט ותפסה בידו לפני שיתרחק. "ראית? משהו זז שם."
"כנראה חיה," ענה בלחש.
"מעניין איזו…"
"לפי הגודל אני מניח שארנבת, רוצה לחכות שזה יצא משם?"
הילי הביטה בשיח, שנראה דומם לחלוטין. "אולי עדיף לא להפריע לה."
ג'ון חייך ולחץ את ידה בשלו מעט.
"תגיד, לאן אנחנו הולכים?"
"אני מקווה שבנקודה הכי נמוכה יהיה איזה מקור מים, אז אני משתדל למצוא את הנקודה הכי נמוכה." הוא קפץ מאחד הסלעים בדרכם, והציע את ידו להילי בתחתית הסלע.
"תודה," הוא קצפה אליו, נוחתת בחוסר חינניות משוועה על האדמה הרכה. "למה אתה מחפש מקור מים?"
"למה לא? נחל יהיה נחמד, ומה אם נמצא מפל קטן? זה יהיה דבר לזכור. תוכלי אפילו לצייר את זה במחברת הזו שלך," הוא חייך ולקח את ידה. "או לצלם את זה."
"ואם לא?"
"אז לא, כנראה."
הילי נאנחה קצת, משתדלת להחניק חיוך. "חושב שיש כאן עוד מטיילים?"
"אם יש, אני לא רואה אותם. קר גם לך?"
"נראה לי שעומד להתחיל גשם, החשיך די מהר."
"את רוצה להפסיק?"
"גשם יכול לעצור אותנו?"
"יש הרבה סלעים, אם באמת עומד להתחיל גשם לא כדאי שנלך עליהם, אנחנו עלולים להחליק."
"אז נחזור?"
ג'ון נתן מבט ארוך ביער, כאילו משתוקק. "יתחיל גשם לדעתך?"
"אתה רוצה להמשיך?"
"את חושבת שיתחיל גשם?"
"אני לא מטאורולוגית ג'ון, נראה לי שכן אבל אני לא יודעת."
"כואב לי הלב."
"זה אומר שעומד להתחיל גשם, לא?"
הוא שתק לרגע. "אולי."
"אתה רוצה להמשיך?" היא שאלה שוב בעודה מורידה את התיק הגדול שלה. היא הסירה את הז'קט שקשור סביב מותניה ולבשה אותו.
"אנחנו נחליק לדעתך?"
"אם ניזהר אז נראה לי שלא. או שנעשה פרסה ונחזור."
"מה אם יתחיל לרדת גשם?"
"מה אז?"
"אז נהיה רטובים. מה אם נחלה?"
"אז אתה לא רוצה להמשיך?"
"לא, אני…" הוא גנח בתסכול, אוחז בראשו. "אני לא יודע, הילי, אני לא רוצה שניפגע…"
"אז לא ניפגע. אתה רוצה להמשיך?"
הוא הנהן בבושה קלה, ידו מעסה את גשר אפו תחת משקפיו.
"אתה בטח מרגיש לא טוב כי לא ישנת."
"אני בסדר."
"בטוח?"
"אני בסדר." הוא סידר את התיק שעל גבו בעוד הילי החזירה את שלה למקומו. "נלך?"


תגובות (1)

הסוף נהיה דיאלוג נטו, וחבל, כי אני חושבת שאם היה עוד תיאור על המקום שביער שבו הם נמצאים זה היה מוסיף נפח לפרק. מה הם רואים סביבם, מה הם שומעים, איך פתאום התחיל להחשיך מהר…
ממליצה להאריך את הפרקים. יש לזה פוטנציאל ממש טוב, מחכה להמשך =]

24/01/2017 19:34
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך