מחול השדים
הוא התחיל מצל קטן אבל הוא לא נשאר קטן זמן רב הוא גדל הלך והתחזק ומהר מאוד השתלט על כל תא ותא בגופו שלו הוא כבר לא הוא וגם הנער השוכב הוא כבר לא הוא עכשיו הם אחד כמו צל וגוף אבל עדיין רק צל אבל הוא לא דאג יש לו את כל הלילה להתחזק הוא יחכה והוא חיכה…
פקחתי עיניים בוקר, קריר בחוץ. כיאה לחודש ספטמבר הסתווי יחסית כאן בעיר שלי איפה שאני גר מיום הולדתי עד היום. קמתי הסתכלתי במראה פנים חיוורות שיער בלונדיני ועיניים ירוקות כעת שאני בן שש עשרה מתבגר לומד בתיכון היחיד כאן ולא מסתדר שם מי יודע מה נשפתי שם אני צל אבל… "לוק תקום כבר!" קול העיר אותי ממחשבותיי נשפתי תוך נענוע ראש אמי היקרה תמיד דואגת להעיר אותי לא משנה אם אני ער או לא (אוף ) התלבשתי במהירות לא שוכח סוודר ובעודי נועל את נעלי הספורט שלי מחשבותיי חזרו לנדוד אל חבריי הטובים שאני אמור לפגוש היום אחרי הצהריים אחרי שאלמד ואכין שיעורים. התנערתי ממחשבותיי ירדתי למטה חטפתי את הסנדוויץ וטסתי ללימודים שהגעתי לשער עדיין מתנשף פגשתי את קייט חברתי הטובה ואחת מהחבורה שלנו למרות שהיינו זוג רשמית זה לא הועיל למקובלות שלי אולי בגלל המראה המפחיד שלה היה לה שיער שחור קצוץ עיניים אפורות חודרות ומראה פאניקסטי היא חייכה נתנה לי נשיקה על הלחי ונכנסה לזרם התלמידים שגאה לכיוון הכיתות נכנסתי גורר רגליים היום היה ארוך אבל הייתי תלמיד טוב אז לא היו לי בעיות בלימודים הבעיה הייתה בהפסקות שהתלמידים הציקו לי מזל שהיום הזה סוף סוף נגמר
תגובות (0)