פרק 1 : מזל או גורל??

שמי יוליה או בכינוי שנותנים לי " יולי". אני חיילת מצטיינת רבת תארים ואני נלחמת בצבא הוורוני לצידו של בן דודי טיבלט. מאז שאני זוכרת את עצמי , אני אוהבת להילחם ואז רק לגבור על האויב ברוב עוצמה וכוח.
לאבי , מר קפולט , ישנה אימפרייה של מאפייה גדולה דרכה הוא משתמש לחיסול אויביו המרים ביותר.
בעיקר את רומיאו מונטוגיו , האויב הכי קטלני עלי אדמות שמאיים לרצוח אותי ואת טיבלט. אבל עד עכשיו , הוא לא הצליח לחסל אותו כי הוא הצליח לחמוק מידיו בתכונותיו הערמומיות והנחשיות ביותר.
אני חושבת שגם אם מחסלים את האויב , צריך לעשות את זה בדרך הישרה ולא בדרך עורמה כפי שאבי תמיד נהג לומר לי.
אם לומר בכנות , תמיד נהגתי להיות מאוד נאמנה וכנה. טיבלט אומר שאני הבן אדם הכי אמיץ שאי פעם הוא ראה.
האמת , האדם שאני הכי מעריצה בעולם זה את בן דודי טיבלט , יותר מאשר את רוב משפחת קפולט בשלמותה. אם היו נותנים לי לבחור את מי אני הכי אוהבת מבין בני המשפחה הייתי נוקבת בשמו של טיבלט.
שלו אני שומרת אמונים ללא סייג , אבי הכשיר אותי רבות לתפקיד הזה של להיות חיילת בצבא הוורוני , תפקיד שנתן לי כבוד רב מפני שכולם היו בטוחים שעשיתי חייל בצבא ואני ממשיכה לעשות חייל בצבא הוורוני.
ללא בעיה , הייתי מצביעה עליו כאל בן אדם מאוד נאמן ואמיץ.
לאחר עוד ניצחון מרהיב שלי , הייתי מצויה בחדר שבביתי לבדי. יכולתי לשמוע את קולו של בן דודי טיבלט.
" יולי , את פה?" הוא שאל בנימוס.
"כן , אני פה!" עניתי בקול רם. טיבלט השיב אליי שאין לי ממה לדאוג.
" טוב , אז אני יוצא .." הודיע לי טיבלט בפנים מאוד רציניות.
" למה אתה הולך?" מיהרתי לשאול בסקרנות. טיבלט ענה שאין בכוונתו לענות לי ועזב את הבית בשתיקה רועמת.
תהיתי ביני לבין עצמי למה הוא התנהג ככה , ובכלל מה הסיבה שגרמה לו להיות מתוח כך.
קמתי מן המיטה בהחלטיות ופתחתי את הדלת עד הסוף.
" אבא , מה קורה?" שאלתי אותו בלי לשים לב שהוא כלל לא התכוון לענות לי.
הבנתי שכנראה קרה משהו , ושחיינו מצויים בסכנה. רציתי לרוץ לעבר טיבלט ולומר לו שבכוונתי להיות לו עזר. אם כי הוא לא היה נותן לי להילחם בכל זאת לבדי בלי שום הגנה שתהיה מסביבי.
יצאתי מן הבית איך שאני , לא היה לי אכפת שאני בלי נעליים. רציתי רק לדעת מה קורה.
עיניי הבחינו באדם שהתברר לבסוף כרומיאו מונטגיו .
" תתרחקי משם , יולי! " שמעתי את טיבלט מזהיר אותי פן אפגע.
" יולי , את שומעת? תתרחקי כי אני לא רוצה שאת תפגעי." חזר טיבלט על דבריו.