מי אתה אלף-אלף?
מי אתה אלף-אלף?
האם אתה גיבור שנחלץ להציל?
האם אתה אדם מכובד?, אציל?
או שמא רוצח שפל חכם על קטנים?
יורה במחבל רק כשהוא חסר אונים?
מי אתה אלף-אלף?
האם, כשניצבת שם סמוך לפצוע הגוסס
האם הרגשת שם בבטן איזה משהו תוסס?
משהו שאמר לך: אבוי, הוא עומד להתפוצץ?
אמור לי, אלף-אלף, מה שם בראשך התרוצץ?
מי אתה אלף-אלף?
אולי, כשניצבת שם סמוך לפצוע, בנו של השטן
הבנת פתאום, כי בורא עולם, בעבורך אותו נתן?
וביקש, ציווה עלייך לנקום בו "הבא להורגך-השכם"?
האלוקים נתן לך מר אלף-אלף, את הכבוד להיות נוקם?
דע לך זאת, אלף-אלף!
אתה לבטח, קיימת הלכה למעשה משאלתם של רבים
משאלת הלב לבוא ולהוציא על הרוצחים את כל העצבים
למען ידעו הם אחת ולתמיד, ידעו ויזכרו כל המחבלים
עם ישראל לא יובל עוד כצאן לטבח! יזכרו זאת כל הישמעאלים!
אך יחד עם זאת, אדון אלף-אלף, אנחנו מדינה של חוק וסדר
שופט הוא אקדמאי מלומד ולא אנרכיסט המוביל את העדר,
אם האיש בא להורגך- השכם להורגו כהגנה עצמית לבטח
אבל אם הוא נפצע, כל דבר מלבד משפט-ייחשב כרצח!
תגובות (2)
אלאור אזריה… איזו פרשה.
אני חושבת שאין זה מתפקידנו לשפוט, כי אנחנו לא היינו בנעליים שלו ובמצב המטורף שהוא שהה בו. יש כל כך הרבה דברים שמתנגשים ומתמזגים עם המעשה שעשה שבאמת באמת קשה לשפוט.
הרג הוא לא מעשה שצריך להתפאר בו.
אבל גם כלא לדעתי הוא לא הפתרון הנכון.
שתהיה שבת שלום.
אלאור אזריה עשה מעשה שחצה גבול ופתח דיון כלל ארצי. הרבה אנשים לפניו שהיו במקום שלו היו מתים לפעול כמוהו ולנקום במחבלים, אבל ידעו שאם יקחו את החוק לידיהם יאלצו לשלם מחיר גבוה מאוד. לכולם ברור היה מה הם גבולות הצדק והמוסר ולכן התאפקו עד היום ולא חצו את הקו האדום שחצה אלאור. אם את שואלת אותי באופן אישי-גם אני הייתי מת לקחת אם-16 ולהתחרע על מחבלים שבאו להרוג בנו. ואני, יקירתי, גר בעוטף עזה, מלימטר מפתחי המנהרות של החמאס, בתוך הקאסאמים ובין הפצמ"רים ממש. אבל בכל זאת אנחנו חייבים לשמור על קווים אדומים ועל צלם אנוש, וזה מה שמבדיל בנינו לבניהם. ואגב, מותר לכולנו להביע דעות לכאן או לכאן. זה מה שיפה פה, באתר ובישראל בכלל.
שבת שלום לכולנו.